בית המשפט המחוזי קבע כי הנהלת הקניון וחברת הניקיון התרשלו בשמירה על בטיחות המבקרים לאחר שהתובעת החליקה על מפגע של נוזל שקוף בשטחו. בעקבות הנפילה בדרך לאולם הקולנוע סובלת הצעירה מנכות משולבת, פיזית ונפשית, אשר פגעה לצמיתות בכושר עבודתה וביכולת השתכרותה כמדריכה. השופט קיבל את התביעה וחייב את הנתבעים בפיצוי כספי כולל של כ-5.7 מיליון שקלים בגין הפסדי שכר עתידיים, עזרת צד ג' והוצאות רפואיות נרחבות.
פסק דין תקדימי: מדריכת פילאטיס שנפגעה בנפילה בקניון ה"קריון" תפוצה ב-5.7 מיליון שקלים
בית המשפט המחוזי בחיפה קבע כי הנהלת הקניון וחברת הניקיון התרשלו בשמירה על בטיחות המבקרים לאחר שהתובעת החליקה על מפגע של נוזל שקוף בשטחו.
בעקבות הנפילה בדרך לאולם הקולנוע סובלת הצעירה מנכות משולבת, פיזית ונפשית, אשר פגעה לצמיתות בכושר עבודתה וביכולת השתכרותה כמדריכה.
השופט קיבל את התביעה וחייב את הנתבעים בפיצוי כספי כולל של כ-5.7 מיליון שקלים בגין הפסדי שכר עתידיים, עזרת צד ג' והוצאות רפואיות נרחבות.
בית המשפט המחוזי בחיפה חתם לאחרונה מסכת משפטית מורכבת שנמשכה מספר שנים, בהכרעה המטילה אחריות כבדה על גופים מסחריים בכל הנוגע לתחזוקת שטחים ציבוריים. פסק הדין, שניתן על ידי השופט מאזן דאוד, קבע כי אישה בת 35, שהייתה בשיא הקריירה המקצועית שלה כמורה לבלט ומדריכת פילאטיס, זכאית לפיצויים והוצאות משפט בסכום כולל הנאמד בכ-5.76 מיליון שקלים. התביעה הוגשה נגד קניון ה"קריון" בקריית ביאליק ונגד חברת הניקיון שאמונה על תחזוקת המקום במועד האירוע, בעקבות תאונת החלקה קשה שהובילה לאובדן כושר עבודה מלא של התובעת.
השתלשלות האירועים החלה בספטמבר 2019, כאשר התובעת הגיעה למרכז הקניות בשעות הערב יחד עם בן זוגה דאז, במטרה לצפות בסרט קולנוע. על פי עדותה, שזכתה לאמון בית המשפט, היא החנתה את רכבה בחניון הצמוד לאזור בתי הקולנוע ועלתה במדרגות הנעות לעבר הקומה השנייה. בעוד היא פוסעת במסדרון המוביל לאולמות, בסמוך למדרגות הנעות, החליקה לפתע בעוצמה רבה על נוזל או לכלוך שמנוני שהיה על הרצפה. מעדותה עלה כי המפגע היה שקוף וכמעט בלתי נראה לעין בתנאי התאורה של המקום, דבר שמנע ממנה להבחין בו מבעוד מועד ולמנוע את הנפילה.
במסגרת הדיונים המשפטיים, העיד גם בן זוגה לשעבר של התובעת, אשר תמך בגרסתה העובדתית. הוא תיאר כיצד מצא את התובעת מיד לאחר הנפילה כשהיא נסערת, כאובה ודומעת. למרות הכאבים העזים שחשה בידה ובכתפה השמאלית, ניסתה התובעת להמשיך בתוכניותיה ונכנסה לאולם הקולנוע, אך הכאבים הלכו והחריפו במהלך הצפייה בסרט. עדות זו שימשה כנדבך מרכזי בביסוס הקשר הסיבתי שבין המפגע בקניון לבין הנזק הגופני שנגרם לתובעת.
ההיבט הרפואי של הפרשה התברר כחמור במיוחד. מה שהחל כנפילה "שגרתית" לכאורה, התפתח למצב רפואי כרוני ומורכב. התובעת אובחנה כסובלת מתסמונת הכאב האזורי (CRPS – Complex Regional Pain Syndrome), מצב רפואי המאופיין בכאבים עזים ומתמשכים, לרוב באחת הגפיים, שאינם פרופורציונליים לחומרת הפגיעה הראשונית. התסמונת הובילה לירידה דרסטית בתפקוד ידה השמאלית של התובעת, עד כדי חוסר תפקוד מלא בשורש כף היד ובאצבעות. בנוסף לפגיעה הפיזית, חלה הידרדרות משמעותית במצבה הנפשי של הצעירה, אשר החלה לסבול מחרדות קשות, התקפי פאניקה ותופעה של התעלפויות חוזרות, כתוצאה מהכאב הכרוני והשינוי הדרמטי באורח חייה.
התובעת עברה סדרה ארוכה של טיפולים רפואיים, כולל ניתוח לשחרור התעלה הקרפלית בניסיון להקל על הכאבים והלחץ העצבי, אך הטיפול לא הניב את התוצאות המיוחלות. היא נאלצה להסתמך על טיפולים משככי כאבים חזקים ועל שימוש בקנאביס רפואי כדי להתמודד עם המציאות היומיומית. השפעת הפציעה על חייה המקצועיים הייתה קטלנית: כמורה לבלט ומדריכת פילאטיס, עבודתה נשענת כולה על יכולת תנועה מלאה, הדגמה פיזית ושיווי משקל. אובדן התפקוד ביד שמאל, לצד הכאב המשתק והמצב הנפשי, מנעו ממנה לחזור לעבודתה בכל מתכונת שהיא. המוסד לביטוח לאומי, שבחן את נסיבות המקרה, הכיר בה כסובלת מ-100% אובדן כושר עבודה.
במישור האחריות הנזיקית, השופט מאזן דאוד ניתח את חובת הזהירות המושגית והקונקרטית שחלים על בעלי קניונים וחברות הניקיון הפועלות בהם. בפסק הדין נקבע כי הקניון וחברת הניקיון הפרו את חובותיהם כלפי המבקרים במקום. נקבע כי מוטלת עליהם החובה להנהיג שיטת עבודה ובקרה המבטיחה כי המעברים יהיו נקיים ממפגעים בכל עת. השופט ציין כי נוזלים על רצפת קניון מהווים סיכון בלתי סביר, וכי העובדה שהמפגע לא טופל במועד מעידה על כשל מערכתי בתחזוקה. השופט חילק את האחריות בין הנתבעות: חברת הניקיון, שהייתה האחראית הישירה על ניקיון המשטחים, נמצאה אחראית ל-70% מהנזק, בעוד קניון ה"קריון", כבעל המקרקעין והמזמין של השירות, נמצא אחראי ל-30%.
עם זאת, בית המשפט מצא לנכון לייחס לתובעת "אשם תורם" בשיעור של 10%. קביעה זו התבססה על העובדה שהתובעת ציינה כי איחרה לסרט, ולכן הגבירה את קצב הליכתה. השופט קבע כי במצבי לחץ של זמן, על עוברי אורח לגלות משנה זהירות בדרכם, וכי מהירות הליכתה תרמה במידה מסוימת לאי-מניעת הנפילה. בהתאם לכך, הסכום שנפסק הופחת בשיעור האשם התורם.
דיון נרחב הוקדש לקביעת שיעור הנכות התפקודית. השופט דאוד דחה את ניסיונות הנתבעות להמעיט מחומרת הפגיעה וקבע כי יש להעמיד את נכותה הרפואית והתפקודית המשולבת על 75%. פסיקה זו נסמכה על ההכרה בכך שעבור אדם שמקצועו הוא תנועה, מגבלה קשה ביד היא בעלת השפעה הרסנית העולה על שיעור הנכות היבש. "החבלה גרמה לתובעת נכות משמעותית המלווה בכאב כרוני המשליך על תפקודה בכלל, ובמסגרת הכשרתה המקצועית בפרט", נכתב בפסק הדין. השופט הדגיש כי הכשרתה של התובעת כמדריכת בלט ופילאטיס דורשת שימוש בכל תנועות הגוף, ומשנפגעה יכולת זו, היא איבדה למעשה את המקצוע בו השקיעה את חייה.
חישוב הפיצויים שנפסק לתובעת משקף את הנזקים הכבדים שנגרמו לה לאורך זמן ואלו הצפויים בעתיד. רכיב הפיצוי המרכזי נוגע להפסדי השתכרות ופנסיה לעתיד, בהתחשב בגילה הצעיר ובשנות העבודה הרבות שנותרו לה אלמלא התאונה. בנוסף, נפסקו סכומים משמעותיים בגין עזרת צד ג' (הצורך בעזרה בביצוע פעולות יומיומיות בשל חוסר התפקוד של היד), הוצאות רפואיות נרחבות כולל טיפולים בתסמונת ה-CRPS וטיפולים נפשיים, וכן פיצוי בגין כאב וסבל.
בסך הכל, חויבו הקניון וחברת הניקיון לשלם לתובעת סכום של 3,354,440 שקלים. לסכום זה נוספו שכר טרחת עורכי דין והוצאות משפט בסך של כ-791,647 שקלים. יצוין כי סכומים אלו מצטרפים לתגמולים שהתובעת מקבלת ועתידה לקבל מהמוסד לביטוח לאומי, שנאמדו במועד פסק הדין בכ-1,619,421 שקלים. השקלול הסופי של כלל רכיבי הפיצוי והתגמולים מעמיד את שווי הפרשה על כ-5.76 מיליון שקלים.
פסק דין זה נחשב לחריג בהיקפו בתחום נזקי הגוף בגין החלקה בשטח ציבורי, והוא מעביר מסר מרתיע למפעילי מרכזים מסחריים גדולים. השופט דאוד הבהיר כי אין די בהעסקת חברת ניקיון, אלא יש לוודא שהפיקוח בפועל מונע סיכונים למבקרים. המקרה ממחיש כיצד רשלנות רגעית בתחזוקה – נוזל שנותר על הרצפה במסדרון קניון – יכולה להוביל להרס מוחלט של קריירה מקצועית ולנכות לצמיתות, דבר המחייב את המערכת המשפטית לפסוק פיצויים משמעותיים שישקפו את מלוא הפגיעה באיכות החיים ובכושר הפרנסה.
החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מדגישה את חשיבותן של חוות דעת מומחים בתחומי הכאב והנפש, שהיוו את הבסיס לקביעת הנכות הגבוהה. בסביבה המשפטית של שנת 2026, קיימת מודעות הולכת וגוברת להשלכות ארוכות הטווח של תסמונות כאב כרוניות, ופסק הדין הנוכחי מעניק לכך גושפנקה משפטית נוספת. התובעת, שהגיעה לקניון לבילוי ערב שגרתי, יצאה ממנו עם נכות שתלווה אותה לכל חייה, והפיצוי שנפסק לה אמור להבטיח את עתידה הכלכלי לנוכח אובדן המקצוע שכה אהבה. הנתבעות צפויות לשאת בנטל התשלום בהתאם לחלוקה שנקבעה, בעוד ענף הביטוח עוקב אחר ההשלכות של פסיקה זו על פרמיות הביטוח של שטחים מסחריים פתוחים לקהל. המקרה מדגיש כי הציפייה של הציבור לסביבה בטוחה בקניונים אינה בגדר המלצה, אלא חובה חוקית ברורה שהפרתה גוררת מחיר כלכלי כבד.
