שופטי בית המשפט הגבוה לצדק הורו למדינה ולנציגי רשתות החינוך החרדיות לגבש בתוך 14 ימים מנגנון חלוקה מבוקר עבור יתרת הכספים המיועדים למשכורות במוסדות הפטור והמוכש שאינו רשמי. הדיון שהתקיים בבג"ץ חשף כשלים מנהליים משמעותיים באופן שבו ועדת הכספים של הכנסת אישרה העברות תקציביות רטרואקטיביות, תוך עקיפת מגבלות משפטיות הנוגעות לחובת לימודי הליבה. היתרה התקציבית, העומדת על 98 מיליון שקלים, הוקפאה בצו שיפוטי עד להסדרת נוהל שיוודא כי הכסף יועבר אך ורק למוסדות המקיימים את דרישות החוק במלואן. החלטה זו מסמנת את גבולות הגזרה של המערכת השיפוטית אל מול הדרג הפוליטי בסוגיית המימון הציבורי למגזר החרדי.
היועצת המשפטית לכנסת פוסלת את נוהל האישור בדיעבד
במהלך הדיון בעתירות שהגישו יאיר לפיד ועמותת חדו"ש, עלתה סוגיית התנהלותה של ועדת הכספים בראשות חבר הכנסת משה גפני. העותרים טענו כי בדצמבר האחרון אישרה הוועדה העברת מיליארד שקלים למוסדות חינוך חרדיים עבור תשלום משכורות, וזאת מבלי שבוצעה בדיקה האם המוסדות אכן מלמדים את מקצועות הליבה כמתחייב. חשיפת העובדה כי הכספים הועברו והוצאו בפועל עוד בטרם הדיון בוועדה עוררה עימות חריף בין הדרג הפוליטי לייעוץ המשפטי. חבר הכנסת חנוך מילביצקי, שמילא את מקום היו"ר, טען בפני השופטים כי אישור כספים בדיעבד הוא פרקטיקה נוהגת ומקובלת במשכן הכנסת.
עמדה זו נדחתה על הסף על ידי היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק. בהודעה רשמית שהועברה לבית המשפט, הבהירה אפיק כי חל איסור מוחלט על ועדת הכספים לאשר העברות תקציביות לאחר שהכסף כבר חולק. היא הכחישה את טענותיו של מילביצקי וקבעה כי מדובר בפגיעה ביכולת הפיקוח הפרלמנטרי על התקציב. השופט עופר גרוסקופף מתח ביקורת על המצג שהוצג לבית המשפט וציין כי ההסבר שניתן לבג"ץ בנושא זה לא היה נכון, קביעה שמטילה צל על אמינות הדיווחים הממשלתיים בנושא התקציבי.
אלפי עובדים קיבלו שכר מכספים שהוקפאו משפטית
הדיון המשפטי התמקד בשאלה מה יעלה בגורלם של 900 מיליון שקלים שכבר שולמו לצוותי ההוראה במוסדות החרדיים. השופטת יעל וילנר ציינה כי מדובר במציאות של "מעשה עשוי", שכן הכסף הועבר לאלפי עובדים שאינם צד למחלוקת הפוליטית. בית המשפט הבהיר כי אין בכוונתו להורות על השבת כספים שכבר שימשו לתשלום משכורות של מורים וגננות, מתוך רצון למנוע פגיעה כלכלית ישירה באוכלוסייה עובדת. עם זאת, השופטים הדגישו כי העובדה שהכסף חולק בניגוד לסדרי המנהל התקין אינה נותנת הכשר חוקי לפעולה.
ההכרה בכך שרוב התקציב כבר נוצל הובילה את המיקוד המשפטי ליתרה שנותרה בקופת המדינה. אותם 98 מיליון שקלים הפכו למבחן ליכולת האכיפה של משרד החינוך. השופטים תהו כיצד המדינה מבקשת לשחרר כספים נוספים כאשר ברור שחלק מהמוסדות הנהנים מהם אינם עומדים בסטנדרטים הפדגוגיים המחייבים. המצב תואר על ידי השופטת וילנר כעגום, תוך שהיא מצביעה על הפער הבלתי נסבל בין הצהרות המוסדות לבין המציאות בשטח המלמדת על היעדר לימודי מתמטיקה, אנגלית ומדעים.
חברי ועדת הכספים נדרשו להצביע על מאות עמודים ללא שהות
ביקורת חריפה נמתחה על הדיון שהתקיים בוועדת הכספים בחודש אפריל האחרון, אז נדרשה הוועדה לאשר מחדש את ההעברות בעקבות הוראת בג"ץ. השופטת וילנר קראה את פרוטוקול הדיון וקבעה כי הוא מעורר קשיים מרובים. לפי התיאור בדיון, חברי הוועדה קיבלו לידיהם מסמך בן 500 עמודים המכיל נתונים סבוכים וטבלאות תקציביות רגעים ספורים לפני ההצבעה. השופטים קבעו כי במציאות כזו לא ניתן לקיים פיקוח פרלמנטרי ממשי וכי חברי הכנסת הוכרחו לדון ולהצביע מבלי שהיה להם את החומר המקצועי הנדרש.
השופטת וילנר תהתה בקול האם תפקידה של הכנסת מסתכם באישור טכני של בקשות הממשלה, גם כאשר עולים היבטים של אי-חוקיות. הצפת חברי הוועדה בחומר רב בזמן קצר נתפסה על ידי בית המשפט כניסיון לנטרל את הביקורת של נציגי האופוזיציה. משרד האוצר, מצידו, הבטיח כי בעתיד יימסר מידע מראש לוועדה וכי יתאפשר לבצע קיזוזים מתקציבים עתידיים עבור מוסדות שיתברר כי קיבלו כספים שלא כדין, אך השופטים הביעו ספקנות לגבי יעילותו של מנגנון הקיזוז הרטרואקטיבי.
השופטים דורשים מנגנון סינון המבוסס על מצבת מורים בפועל
בניסיון לגבש פתרון מעשי ליתרת התקציב, הציע בית המשפט מודל של "שחרור מותנה". לפי הצעה זו, כל מוסד חרדי המבקש לקבל את חלקו ב-98 מיליון השקלים יידרש להציג הוכחות חותכות לקיום לימודי ליבה. השופטת וילנר הבהירה כי לא די בהצהרה כללית, אלא יש לבחון את מצבת כוח האדם במוסד. מוסד חינוך שטוען כי הוא מלמד מקצועות ליבה אך אין ברשימת העובדים שלו מורים המוכשרים למקצועות אלו, לא יהיה זכאי לקבלת התקציב המוקפא.
השופטת גילה כנפי-שטייניץ הדגישה כי כל הליך החלוקה חייב להתבצע תחת פיקוח צמוד של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה. הדרישה היא שהיועצת המשפטית תוודא שהקריטריונים לחלוקה אכן נאכפים ושלא מדובר בכספים המועברים כ"צ'ק פתוח". השופטים סבורים כי פרק הזמן של שבועיים מספיק כדי לאסוף את הנתונים, שכן משרד החינוך אמור להחזיק במאגרי מידע מעודכנים על אודות תוכניות הלימודים המאושרות והמורים המועסקים בכל מוסד.
משרד האוצר מתחייב לקיזוז עתידי של תקציבים לא חוקיים
נציגת הפרקליטות, עו"ד נטע אורן, הציגה בדיון את עמדת הממשלה לפיה יש לאפשר את העברת הכספים כדי למנוע קריסה כלכלית של המוסדות. האוצר טען כי המנגנון של קיזוז עתידי הוא הכלי האפקטיבי ביותר לטיפול במוסדות שאינם עומדים בתנאים. לפי עמדה זו, המדינה תמשיך להעביר את התקציבים השוטפים, אך במידה וביקורות עומק של משרד החינוך ימצאו ליקויים, הכספים ינוכו מההקצאות של השנה הבאה. השופט גרוסקופף שאל מדוע לא מבוצעים קיזוזים כבר כעת מהתקציבים השוטפים של המוסדות שברור שאינם מלמדים ליבה, שאלה שנותרה ללא מענה מספק מצד המדינה.
השופטים ציינו כי הם מנסים להימנע מצעד דרסטי של ביטול החלטת ועדת הכספים כולה, אך לא יוכלו להשלים עם העברת היתרה ללא תנאים. המשא ומתן שייפתח ב-14 הימים הקרובים אמור לקבוע את הכללים הטכניים להגשת הבקשות לשחרור הכסף. נציגי הרשתות החרדיות יצטרכו להחליט האם לחשוף את נתוני כוח האדם והפדגוגיה שלהם לביקורת שיפוטית ומינהלית, או לוותר על חלקם ביתרת התקציב.
השלכות על עתירות עתידיות בתיקי משרד המשפטים והחינוך
הכרעת בג"ץ בתיק זה צפויה להקרין על שורה של עתירות נוספות העוסקות בחוק הגיוס ובחוקי התקציב השונים. העובדה שבית המשפט מתערב בפרטים הטכניים של חלוקת הכספים מעידה על חוסר אמון ביכולת של משרד החינוך לבצע פיקוח עצמאי אפקטיבי על המגזר החרדי. המאבק המשפטי שהובילו יאיר לפיד וחדו"ש מצליח לייצר תקדים שבו תקציב שאושר בוועדת הכספים נעצר בשל אי-עמידה בתנאי חוק מהותיים.
בסיום הדיון הובהר כי המדינה נדרשת לעדכן את בית המשפט על תוצאות ההידברות בין הצדדים. במידה ולא יושגו הסכמות על מנגנון הסינון בתוך שבועיים, בית המשפט עשוי להוציא צו קבוע שימנע את העברת הכספים לחלוטין. משרד האוצר והמשרד לשירותי דת עוקבים אחר ההתפתחויות, שכן לכל החלטה כאן תהיה השפעה על האופן שבו ינוהלו התקציבים הקואליציוניים במושב הכנסת הקרוב. המדינה נדרשת כעת להכריע בין מחויבותה להסכמים הפוליטיים לבין החובה לציית להוראות הייעוץ המשפטי והחלטות בג"ץ.
עו"ד נטע אורן ביקשה פסק זמן כדי להתייעץ עם הדרגים הבכירים בטרם תיתן את הסכמתה למנגנון המוצע. השופטים הדגישו כי השקיפות היא הכרחית וכי כל מוסד שיבקש ליהנות מהקופה הציבורית יצטרך לעמוד בסטנדרט הראייתי שהציבה השופטת וילנר. הדיון הסתיים ללא החלטה סופית אך עם מתווה ברור לקידום הפתרון בטווח הזמן המיידי. המדינה צפויה להגיש את הודעת העדכון שלה לבית המשפט עד לסוף החודש הנוכחי.
