העותרים טוענים לניצול תקופת מעבר שלטוני לצורך קידום מינוי המזוהה פוליטית עם תנועת שש״ס. במרכז הטענות עומד ניגוד עניינים הנובע מהיות המועמד המרכזי אביו של חבר מועצת עיר מכהן. העתירה מפרטת שורת ליקויים בהליך הבחירה הכוללים היעדר שקיפות ואי קיום חובת ההיוועצות כחוק.
תושבי העיר חריש הגישו הבוקר עתירה דחופה לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, בדרישה להוציא צו ביניים שיעצור את הליך בחירת רב העיר המתוכנן להתקיים ב-20 במאי. העתירה, שהוגשה באמצעות ארגון "עתים", חושפת שורה של כשלים מנהליים לכאורה, ניגודי עניינים מובנים וחשש כבד לשימוש במשאבי ציבור לטובת קידום אינטרסים מפלגתיים צרים. העותרים טוענים כי המהלך המקודם על ידי משרד הדתות והנהגת העיר הזמנית מהווה הפרה של כללי המנהל התקין, תוך ניצול תקופת מעבר שלטונית לקביעת עובדות בלתי הפיכות בשטח.
משרד הדתות מודה בקיום תיאום מוקדם ללא שיתוף המועצה
במסגרת חילופי דברים מקדימים בין ארגון "עתים" למשרד לשירותי דת, נחשף מסמך רשמי המאשר כי הליך בחירת נציגי האסיפה הבוחרת בוצע בתיאום ישיר ובלעדי בין השר מיכאל מלכיאלי לבין ממלא מקום ראש עיריית חריש, יוחאי פרג'י. הודאת המשרד בכתב מעלה כי המועצה המקומית, כגוף מייצג של כלל תושבי העיר, לא הייתה שותפה לגיבוש רשימת הנציגים. מדובר בחריגה מהנוהל המקובל המחייב שקיפות והיוועצות רחבה עם נציגי הציבור הנבחרים ברשות המקומית. המשרד הודה כי רשימת השמות גובשה בחדרים סגורים, דבר המחזק את טענת העותרים בדבר "מחטף פוליטי".
המסמכים שהועברו לידי העותרים מצביעים על כך שלפחות נציגה אחת שמונתה לאסיפה הבוחרת נמצאת בניגוד עניינים מהותי. בעקבות הפנייה המוקדמת, נאלץ משרד הדתות להודיע על הדחתה מהאסיפה, אולם העותרים טוענים כי הליקויים עמוקים בהרבה ואינם מסתכמים בנציגה בודדת. המידע על אודות הרכב האסיפה וזהות המועמדים לא נמסר לחברי המועצה במועד הנדרש, ובכך נמנעה מהם האפשרות לבקר את ההליך או להציע חלופות ראויות המשקפות את הרכב האוכלוסייה המגוון של חריש.
הסכם קואליציוני קושר בין תמיכה פוליטית לזהות הרב הנבחר
התשתית העובדתית של העתירה נשענת על הסכם קואליציוני שנחתם בין סיעתו של ממלא מקום ראש העיר, יוחאי פרג'י, לבין מפלגת ש"ס המקומית. בכתב העתירה נחשף סעיף מפורש בהסכם, לפיו פרג'י מתחייב לקדם את הליך בחירת רב העיר במהירות המרבית, וזאת תחת התניה שהמינוי יתבצע "בהסכמת ש"ס". התחייבות זו מעלה חשש כבד כי המשרה הרוחנית החשובה הפכה למטבע עובר לסוחר במשא ומתן פוליטי, תוך עקיפת שיקולים מקצועיים או דתיים טהורים.
הקשר הפוליטי מקבל משנה תוקף עם בחינת זהותו של המועמד המוביל לתפקיד. מדובר ברב העומד בראש קהילה דתית דומיננטית בעיר, אשר בנו מכהן כחבר מועצה פעיל מטעם סיעת ש"ס. חבר המועצה האמור חתום בעצמו על ההסכם הקואליציוני המבטיח את קידום המינוי של אביו. מצב זה מייצר ניגוד עניינים חריף שבו נבחר ציבור פועל במישור המוניציפלי לקידום אינטרס אישי ומשפחתי ישיר, תוך שימוש בכוחו הפוליטי להשפעה על הרכב הגוף הבוחר.
חובת ההיוועצות של השר לא קוימה כנדרש בחוק
על פי חוק שירותי הדת היהודיים, השר לשירותי דת מחויב לקיים הליך היוועצות עם גורמים רלוונטיים בטרם קביעת מועד הבחירות והרכב האסיפה. העתירה מפרטת כי הליך זה לא התקיים כסדרו, או שהתקיים באופן פורמלי בלבד ללא תוכן ממשי. העותרים מדגישים כי בחריש, עיר המאופיינת בקהילות חילוניות, דתיות-לאומיות וחרדיות החיות זו לצד זו, קיימת חשיבות יתרה להיוועצות שתבטיח כי הרב הנבחר יהיה מקובל על מגוון רחב ככל הניתן של התושבים.
התעלמות מהצורך בהסכמה רחבה מעלה את החשש כי משרד הדתות מבקש לשכפל מודל של שליטה מפלגתית על שירותי הדת המקומיים, תוך דחיקת רגליהם של זרמים אחרים בעיר. העתירה טוענת כי ההליך המואץ נועד למנוע את האפשרות של ראש עיר שייבחר בעתיד, במידה ויוחלט על בחירות מיוחדות, להשפיע על זהות הרב. המעמד המשפטי של ממלא מקום זמני, שאינו נהנה ממנדט ציבורי ישיר לשינויים מרחיקי לכת, עומד במוקד הדיון המשפטי על גבולות הסמכות בתקופת מעבר.
ארגון עתים מזהיר מפני הפיכת רבנות העיר ללשכה מפלגתית
עורך הדין אוהד וייגלר, המייצג את העותרים ומנהל את המחלקה למדיניות ציבורית בארגון "עתים", מצביע על דפוס פעולה מדאיג החוזר על עצמו בערים נוספות. וייגלר טוען כי המקרה של חריש הוא דוגמה מובהקת לניסיון להשתלט על מוסד רבנות העיר לצרכים פוליטיים, תוך התעלמות מוחלטת מהחובה המשפטית לנהוג בשוויון ובהגינות. הוא מדגיש כי רב עיר אינו ממלא תפקיד טכני בלבד, אלא הוא בעל השפעה מכרעת על חיי היום-יום של התושבים בתחומי הנישואין, הכשרות והקבורה.
העותרים מבקשים מבג"ץ להבהיר כי הליכי מינוי ברבנות אינם יכולים להיות מוכרעים כחלק מדילים פוליטיים. הטענה המרכזית היא שברגע שקיים קשר חוזי בין תמיכה פוליטית לבין זהות הרב, ההליך כולו נגוע בחוסר חוקיות ודינו להתבטל. הודאת משרד הדתות בליקויים שנמצאו עד כה משמשת את העותרים כראיה לכך שהמערכת אינה מסוגלת לבקר את עצמה באופן אובייקטיבי כאשר מעורבים בדרג המיניסטריאלי אינטרסים של המפלגה המנהלת את המשרד.
הנהגת העיר טוענת לצורך חיוני במילוי הוואקום הרוחני
מנגד, בסביבת ממלא מקום ראש העיר ובמשרד הדתות דוחים את הטענות ומדגישים כי העיר חריש נמצאת בתנופת פיתוח אדירה וזקוקה נואשות לרב עיר קבוע שיעניק מענה לצרכי הדת הגוברים. לשיטתם, הקפאת ההליך תפגע בשירות שניתן לתושבים ותותיר את העיר ללא הנהגה רוחנית רשמית למשך זמן לא מוגדר. הם טוענים כי ההסכמים הקואליציוניים הם חלק לגיטימי מהחיים הפוליטיים וכי המועמד המדובר ראוי לתפקיד בזכות כישוריו והשכלתו התורנית, ללא קשר לייחוסו המשפחתי.
לטענת גורמים במשרד הדתות, הטענות על "מחשכים" אינן מבוססות, שכן כל הצעדים נעשו במסגרת התקנות הקיימות המאפשרות לשר ולממלא מקום ראש הרשות להגיע להבנות על הרכב האסיפה. הם מציינים כי הליך הבחירה כולל ייצוג של בתי כנסת ומוסדות דת בעיר, ובכך נשמרת הדמוקרטיה הפנימית של הגוף הבוחר. לשיטת המדינה, אין מקום להתערבות שיפוטית בשיקול הדעת המיניסטריאלי כל עוד לא הוכח פגם היורד לשורשו של עניין.
השלכות העתירה על מאבק השליטה במשרד המשפטים ובשירותי הדת
עתירה זו מצטרפת לסדרה של מאבקים משפטיים המבקשים להגדיר מחדש את גבולות ההשפעה הפוליטית על המינויים המקצועיים במערכות הממשלתיות. במשרד המשפטים עוקבים בעניין אחר התפתחות התיק, שכן יש בו כדי להשליך על פרשנות חובת הנאמנות של נבחרי ציבור בתקופות בחירות ובזמן כהונת ממשלות מעבר או הנהגות זמניות. השאלה האם ניתן להשלים מינוי של רב עיר תחת הסכם קואליציוני מחייב עשויה להפוך לתקדים משפטי שיגביל את יכולת המפלגות לסחור בתפקידים ציבוריים.
הדיון בבג"ץ צפוי להתמקד בשאלת הסבירות של ההליך ובשאלה האם המצגים שהציגו העותרים מבססים חשש למשוא פנים המצדיק את ביטול הבחירות. במידה ויוצא צו ביניים, המשמעות תהיה עצירה מוחלטת של המהלך עד להכרעה סופית, מה שעשוי להוביל לדחיית הבחירות לאחר מועד הבחירות המקומיות הארציות או המיוחדות בעיר. העותרים מצדם הבהירו כי הם אינם מתנגדים למינוי רב עיר כשלעצמו, אלא לדרך שבה הדבר נעשה, שלדבריהם פוגעת בראש ובראשונה במעמדו של מוסד הרבנות.
יוחאי פרג'י, ממלא מקום ראש העיר, מסר בתגובה כי הוא פועל אך ורק לטובת כלל תושבי חריש וכי ההליך מתבצע בשיתוף פעולה מלא עם הגורמים המקצועיים במשרד הדתות. לדבריו, העתירה מונעת משיקולים פוליטיים של גורמים המבקשים לזרוע פירוד בעיר. משרד הדתות הודיע כי ימסור את תגובתו המלאה לבית המשפט במועדים שייקבעו, אך הדגיש כי בכוונתו להמשיך בהכנות לקיום הבחירות במועדן המקורי. כעת נותר להמתין להחלטת השופט התורן בבג"ץ בשאלת הצו הארעי.
