העתירה דורשת לבטל צו ממשלתי המאפשר הקמת תחנת כוח בשטח בתי הזיקוק בפטור מהיתר בנייה ובניגוד לתוכניות המתאר. העותרים טוענים כי המהלך בוצע ללא עריכת תסקיר השפעה על הסביבה הנדרש כחוק, תוך עקיפת מוסדות התכנון המקומיים. המאבק המשפטי מובל על ידי עיריית חיפה בשיתוף איגוד ערים להגנת הסביבה וארגונים ירוקים נגד החלטת הממשלה.
בג"ץ ידון היום בעתירת עיריית חיפה נגד הקמת תחנת כוח חדשה במתחם בז"ן
העתירה דורשת לבטל צו ממשלתי המאפשר הקמת תחנת כוח בשטח בתי הזיקוק בפטור מהיתר בנייה ובניגוד לתוכניות המתאר. העותרים טוענים כי המהלך בוצע ללא עריכת תסקיר השפעה על הסביבה הנדרש כחוק, תוך עקיפת מוסדות התכנון המקומיים. המאבק המשפטי מובל על ידי עיריית חיפה בשיתוף איגוד ערים להגנת הסביבה וארגונים ירוקים נגד החלטת הממשלה.
בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, ידון היום (ראשון) בעתירה תקדימית שהגישו עיריית חיפה, איגוד ערים מפרץ חיפה וקבוצת ארגוני סביבה נגד ממשלת ישראל, המועצה הארצית לתכנון ובנייה וחברת בז"ן (בתי זיקוק לנפט). במוקד העתירה עומדת דרישת הרשות המקומית לבטל את הצו הממשלתי המאפשר להקים תחנת כוח מונעת בגז טבעי בתוך מתחם בתי הזיקוק במפרץ חיפה, תוך מתן פטור גורף מהיתר בנייה ובמסלול עוקף של מוסדות התכנון המקומיים והמחוזיים.
המאבק המשפטי הנוכחי מהווה שיא חדש בעימות רב-שנים בין עיריית חיפה לבין התעשייה הפטרוכימית במפרץ. לטענת העותרים, הממשלה עשתה שימוש פסול בסעיפי חוק המיועדים למצבי חירום קיצוניים כדי להכשיר פרויקט תשתיתי ארוך טווח, וזאת ללא בחינה סביבתית ראויה ותוך התעלמות מהשלכות הפרויקט על מאות אלפי תושבי המטרופולין.
הליבה המשפטית: עקיפת מוסדות התכנון והפטור מהיתר
העתירה, שהוגשה באמצעות הייעוץ המשפטי של עיריית חיפה ואיגוד הערים, מפרטת שורה של פגמים מנהליים ותכנוניים שנפלו לכאורה בהליך אישור תחנת הכוח. הטענה המרכזית היא כי המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה את הצו הממשלתי במסלול מהיר, המיועד להקמת תשתיות לאומיות דחופות, תוך מתן פטור מהיתר בנייה לפי סעיף 266ה' לחוק התכנון והבנייה.
לפי עמדת העותרים, השימוש בסעיף זה אינו חוקי במקרה דנן, שכן תחנת הכוח המתוכננת אינה עונה על הגדרת "דחיפות" המצדיקה ויתור על הליך תכנוני סדור. הם מדגישים כי הקמת התחנה עומדת בסתירה להוראות התוכניות החלות על השטח, המגבילות את היקף הבינוי והייצור במתחם בז"ן. יתרה מכך, העותרים טוענים כי לא נערך תסקיר השפעה על הסביבה (תא"ס) – מסמך מקצועי הכרחי לכל פרויקט בסדר גודל כזה, שנועד לבחון את פליטות המזהמים, את הסיכונים הבטיחותיים ואת ההשפעה על איכות האוויר באזור שגם כך סובל מזיהום חריג.
"החלטת המועצה הארצית לתכנון ובנייה לאשר את הצו הממשלתי עוקפת את הליכי התכנון, ומבקשת לקבוע עובדות בשטח עוד בטרם נבחנה השפעת הפרויקט על הסביבה," נכתב בעתירה. עוד נטען כי משרד האנרגיה ביצע הליך בחינת חלופות "מוטה, לא מקצועי ואינו עולה בקנה אחד עם החובה לקיים הליך סדור שקוף ותקין".
עמדת הנהגת העיר: סיכונים ביטחוניים וסביבתיים
ראש עיריית חיפה, יונה יהב, המוביל את הקו הלעומתי מול מוסדות התכנון הארציים, קשר בדבריו בין הצורך בביטחון אנרגטי לבין הסיכון הביטחוני המוחשי הנשקף ממתחם בתי הזיקוק. "שתי המלחמות מול איראן המחישו עד כמה הנוכחות של בז"ן במפרץ מסוכנת," הצהיר יהב לקראת הדיון. לדבריו, אירועי השנה האחרונה הוכיחו כי ריכוז של חומרים מסוכנים ותשתיות אנרגיה בלב אזור מאוכלס מהווה מטרה אסטרטגית עבור האויב, והקמת תחנת כוח נוספת רק מעצימה את הסיכון.
יהב תהה על הטענה לדחיפות הפרויקט: "לא ברור מדוע נטען לדחיפות בהקמת תחנת הכוח, כאשר פעילות המפעל נמשכת מזה תקופה ארוכה גם בלעדיה. מדובר בהחלטה עם השלכות ישירות על חייהם של מאות אלפי תושבים – לא ניתן לעקוף הליכים מקצועיים וסביבתיים בסיסיים בשם דחיפות שאינה עומדת במבחן המציאות".
לצדו של יהב ניצב אביהו האן, מ"מ וסגן ראש עיריית חיפה ויו"ר איגוד ערים מפרץ חיפה, המייצג קו נוקשה עוד יותר הקורא לפינוי מידי של המפעלים. האן הדגיש כי האיגוד יתנגד לכל ניסיון להרחבת הפעילות הקיימת. "האיגוד מתנגד נחרצות לכל ניסיון של בתי הזיקוק להקים מתקנים חדשים שיובילו להרחבת הפעילות הקיימת, בין אם מדובר בתחנת כוח ובין אם במתקן לייצור גופרית," אמר האן. הוא הוסיף כי על הנהלת בז"ן להפנים שעליה להיערך לסגירה מלאה של המתחם בהתאם להחלטות הממשלה הקודמות (החלטה 1231 לפינוי המפרץ).
הנתונים שבמחלוקת: השוואת עמדות הצדדים
בבסיס הדיון בבג"ץ עומדים נתונים מקצועיים סותרים בנוגע לצורך בתחנה ולהשפעתה. להלן ריכוז נקודות המחלוקת המרכזיות כפי שעלו מהמסמכים שהוגשו לבית המשפט:
| נושא המחלוקת | טענת הממשלה ובז"ן | טענת עיריית חיפה ואיגוד הערים |
| דחיפות הפרויקט | הכרחית להבטחת רציפות אנרגטית במקרה של פגיעה ברשת הארצית. | אין דחיפות אובייקטיבית; המפעל פועל ללא התחנה עשרות שנים. |
| הליך תכנוני | מסלול הפטור חוקי ונועד למנוע עיכובים בירוקרטיים בתשתיות לאומיות. | ניצול לרעה של סמכויות חירום לעקיפת חובת היתר בנייה ושקיפות. |
| היבט סביבתי | התחנה מונעת בגז, שהינו דלק נקי יותר, ותחליף מתקנים ישנים ומזהמים. | לא בוצע תסקיר השפעה; התחנה תוסיף פליטות ותקבע את נוכחות בז"ן במפרץ. |
| בחינת חלופות | בוצעו בדיקות מעמיקות שהעלו כי מתחם בז"ן הוא המקום היעיל ביותר. | הבדיקה הייתה מוטה ומיושנת; לא נבחנו חלופות של אנרגיה מתחדשת או מחוץ למפרץ. |
הרקע הלאומי: משק האנרגיה מול מדיניות "מפרץ החדשנות"
הדיון בבג"ץ אינו מתקיים בחלל ריק. מדינת ישראל נמצאת בתהליך אסטרטגי ליישום תוכנית "תקומה 2030" (או בשמה המקורי "מפרץ החדשנות"), המורה על פינוי התעשייה הפטרוכימית ממפרץ חיפה בתוך עשור. העותרים טוענים כי הקמת תחנת כוח חדשה, המיועדת לפעול עשרות שנים, עומדת בסתירה מוחלטת להחלטת הממשלה לסגור את המפעלים.
מנגד, משרד האנרגיה וחברת בז"ן טוענים כי התחנה נדרשת כדי לספק חשמל וקיטור למפעל באופן עצמאי ("אי אנרגטי"), דבר שיאפשר את המשך פעילותו הבטוחה של המתחם עד למועד הסגירה המוסכם. בבז"ן טוענים כי התחנה החדשה תהיה יעילה בהרבה מהמתקנים הקיימים ותביא לצמצום פליטות. אולם, ארגוני הסביבה, בהם "אדם טבע ודין" ו"מגמה ירוקה" המצטרפים לעתירה, סבורים כי מדובר ב"תקיעת יתד" שתקשה מאוד על פינוי המפעל בעתיד בשל ההשקעות הכבדות בתשתית החדשה.
קריאה להתערבות שר האנרגיה
מעבר למישור המשפטי, אביהו האן קרא לדרג הפוליטי לקבל הכרעה אמיצה. הוא פנה ישירות לשר האנרגיה, אלי כהן, בדרישה להתייצב לצד התושבים: "מתחם בתי הזיקוק מהווה סיכון ביטחוני אסטרטגי לשלומם של מאות אלפי תושבים. על השר לפעול לקידום פינוי המפעלים המזהמים מהמפרץ ולא להכשיר מתקנים חדשים שמנציחים את המצב הקיים".
גורמים בסביבת שר האנרגיה ציינו בעבר כי הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל, ובפרט בעידן של איומים ביטחוניים מורכבים בצפון, מחייב יתירות בייצור חשמל. עם זאת, בעיריית חיפה דוחים טענה זו וטוענים כי ניתן לייצר יתירות זו באמצעות פתרונות מבוזרים ונקיים יותר שאינם ממוקמים בלב ליבה של האוכלוסייה האזרחית.
הדיון שייפתח היום בבג"ץ צפוי להיות ארוך וטעון. החלטת השופטים האם להוציא צו ביניים שיקפיא את העבודות או להורות למדינה לבצע תסקיר סביבתי מלא, עשויה לקבוע לא רק את גורלה של תחנת הכוח הספציפית, אלא את עתידו של מפרץ חיפה כולו בעשור הקרוב. פסק הדין, לכשיינתן, יהווה תקדים משמעותי לגבי גבולות הכוח של הממשלה להכריז על "מצבי חירום תכנוניים" לצורך הקמת תשתיות שנויות במחלוקת.
