מחדל בירוקרטי מזעזע מעורר סערת משפטית: עיריית בת ים ותאגיד המים מעקלים חשבונות של שלושה אחים בשל חוב של דייר חדש שהתגבש שנים לאחר מכירת נכס המנוחים • מערכת החדשות חושפת את הפרשה המקומית המאיימת על זכויות בעלי נכסים בישראל
עולם הנדל"ן והבירוקרטיה המקומית בישראל ממשיך לייצר סיוטים משפטיים המאיימים על אזרחים שומרי חוק, והפעם במוקד: פרשה מקומית חסרת תקדים המטלטלת את שלוש המשפחות של אחים שמכרו את דירת הוריהם המנוחים טרם שנים ספורות. מערכת החדשות מעדכנת כי תקלה מנהלית בהעברת הבעלות על חשבון המים הפכה لمלכודת דבש משפטית וכלכלית קשה, שבעטיה נדרשים שלושה אחים תמימים לשלם סכום אסטרונומי של כ-46 אלף שקל בגין צריכת מים שלא הם צרכו כלל. למרות שזהות הרוכשים ידועה, הדירה נמכרה כחוק והודעות נמסרו, תאגיד המים "מי בת-ים" בחר להיצמד ללשון החוק היבשה, להטיל עשרות עיקולים דרקוניים על חשבונות הבנק, קרנות הפנסיה וקרנות ההשתלמות של האחים, ולהותיר אותם משותקים פיננסית.
הפרשה המורכבת החלה לפני כשמונה שנים, בעקבות פטירתם של הורי האחים. שני אחים ואחות העמידו את דירת ההורים למכירה וב-14 ביוני 2018 חתמו על חוזה מכר מסודר מול בני זוג שרכשו את הנכס. במעמד המכירה נרשמה הערת אזהרה בטאבו לטובת הרוכשים, ואף הוקצה להם מספר משלם רשמי בארנונה של העירייה. מבחינתם של האחים, עסקת המכירה הושלמה כדת וכדין, וכלל החובות וההתزבויות הוסדרו במסגרת הליכי הליווי המשפטי של עסקת המקרקעין. אולם, מתחת פני השטח, פרט מנהלי אחד שנשמט או לא עודכן במערכות הממוחשבות של תאגיד המים הפך את הקערה על פיה.
לדברי המשפחה, לפני כשנה וחצי הופיע לפתע פנייה רשמית מטעם תאגיד "מי בת-ים", שהודיע על חוב צבור בגובה של כ-33 אלף שקל בגין צריכת מים מצטברת בדירה. בתאגיד טענו כי חיפשו את האחים במשך תקופה ארוכה, אך מאחר שהם אינם מתגוררים בבת-ים ומענם עודכן מזמן, הודעות התשלום נשלחו אל כתובת הדירה שנמכרה זה מכבר ושבה התגוררו הקונים החדשים. כאשר פנו נציגי התאגיד באמצעות משרד עורכי דין חיצוני, האחים הופתעו לחלוטין והסבירו מיד כי מדובר בטעות גמורה וכי הדירה מצויה בידיים אחרות כבר משנת 2018.
בשיחה שקיימו עם מערכת החדשות, שטח אחד האחים את תסכולו העמוק מהתנהלות המערכת: "אנחנו מבקשים פעם אחר פעם מהתאגיד לנהוג בהגינות ולא לגבות את הכסף מאיתנו. אנחנו משלמים את כל החשבונות שלנו בזמן ולא צברנו אצלו שום חוב. החוב הוא של מי שקנה מאיתנו את הדירה", אמר ל-ynet אחד האחים. "מי בת-ים כבר מבינים שזו טעות נגררת, שלנו או שלהם, אז אתם רוצים להעניש שלוש משפחות על טעות? וגם איפה הייתם 8 שנים, איפה ההגינות שלכם? איפה תום הלב? למה נתתם לחוב לצמוח לממדים כאלה?"
בחינה מעמיקה של תהליכי מכירת דירות בישראל מעלה כי במעמד העברת הנכס, הן המוכר והן הקונה נדרשים לוודא את עדכון פרטי מחזיק הנכס מול תאגיד המים המקומי. במקרה דנן, האחים סברו בתום לב שההליך הושלם במסגרת המסמכים שהועברו לעורך הדין, אך בפועל רישום הבעלות בתאגיד המים לא שונה. מה שמעורר תמיהה ציבורית ומקצועית כאחד הוא האופן שבו תאגיד המים מאפשר לחובות מים לתפוח במשך שמונה שנים תמימות מבלי לנקוט צעדים אפקטיביים כלפי המחזיקים בפועל בנכס, ובכלל זה אי-ניתוק אספקת המים לצרכן שאינו משלם את חשבונותיו השוטפים. במקום לאתר את הדיירים הנוכחיים ולסגור את הברז לחייב האמיתי, התאגיד בחר להמשיך להוציא חיובים לכתובת הישנה, ולאחר מכן לגלגל את מלוא האחריות והעלויות על הבעלים המקוריים שלא דרכו בנכס מזה שנים.
כאשר ניסו האחים לנהל שיח ענייני מול משרד עורכי הדין שמטפל מטעם התאגיד, הם נתקלו באטימות בירוקרטית מתמשכת. המענה שקיבלו היה חד-משמעי: "דברו עם תאגיד המים, אנחנו בסך הכול עושים מה שהם אומרים לנו". בחודש ינואר 2026, לאחר שזימנו תור פיזי והגיעו למשרדי "מי בת-ים" כשהם מצוידים בחוזה המכר המקורי ובנסח טאבו מעודכן המעיד על מועד העברת הזכויות, נדחו האחים על הסף. בתאגיד סירבו להקשיב לטענותיהם והבהירו להם כי התיק הועבר להליכי הוצאה לפועל וגבייה משפטית.
בתוך זמן קצר, הליכי האכיפה הפכו למסכת עינויים כלכלית. חשבונות הבנק של האחים, קרנות ההשתלמות וקרנות הפנסיה שלהם עוקלו באופן גורף. לדברי האח: "שכרנו עו"ד. הבנו שהיינו תמימים כשניסינו לנהל דיאלוג ולהסביר. הטעות שלנו הייתה שלא לקחנו עו"ד מיד, כי חשבנו שאפשר לנהל איתם דיאלוג. ואז הגענו לבית-משפט ותוך כדי המלחמה באיראן, דחיות ואנחנו בינתיים מעוקלים עם החשבונות והחוב הפך ל-46 אלף שקל עם הוצאות וריביות, ואני יודע, וקנסות וכאלה. אצלי בבנק סגרו לי 50 אלף שקל בצד לתשלום החוב, לאחותי סגרו 50 אלף שקל בצד לתשלום החוב. עיקלו את כרטיסי האשראי, עיקלו את הקרנות, אתה בא לשחרר כסף לחשבון כדי שיהיה ואתה לא יכול, הכול הכול מעוקל. השופט טען שהגענו מאוחר ואין לנו יכולת להגיש התנגדות להוצאה לפועל, אז גם הפסדנו במשפט."
המצב האבסורדי הגיע לשיאו כאשר האחים גילו כי לתאגיד עצמו אין כל ספק לגבי זהות החייב האמיתי, שכן נציגי התאגיד יצרו קשר ואף שוחחו עם הקונה שגר בדירה וצבר את החובות בפועל. למרות זאת, הליכי ההוצאה לפועל נגד האחים נמשכו במלוא העוצמה, ללא כל ניסיון מצד העירייה או התאגיד להטיל את נטל התשלום על הכתובת הנכונה. לשאלה האם ניתן לערער על פסק הדין, השיב האח במרירות כי ערעור נוסף יגרור חודשים ארוכים של המשך עיקול החשבונות והוצאות משפטיות כבדות נוספות על עורכי דין, בעוד שהם אינם מבקשים מחיקת חוב אלא צדק בסיסי: שהתאגיד יתבע את בעלי החוב האמיתיים על סמך חוזה המכר הרשמי.
בפני בית המשפט, השופט אמנם זיהה את הפגם המהותי ואת הבעייתיות האתית המלווה את הליך גביית החוב מהבעלים הקודמים, ולכן הפנה את הצדדים לנסות ולהגיע לפשרה מחוץ לכותלי האולם. אולם, למרות האופטימיות הזהירה, עורכת הדין של התאגיד ביקשה ארכה של 21 יום לבחינת הנושא מול מרשתה, ולאחר מכן ארכה נוספת, שבסופה מסרה הודעה חד-צדדית כי הצדדים לא הגיעו להסכמות. משכך, פסק הדין ניתן על בסיס הטענה הדיונית שההתנגדות הוגשה באיחור פורמלי, מבלי לרדת לעומקו של עוול המהות. רק לאחרונה, בעודם שוהים במשרדי התאגיד, הואיל לבסוף התאגיד לעדכן את חשבון המים על שם הקונים, אך את כל החובות שנצברו לאורך השנים המשיך לגלגל במלואם על כתפי האחים.
מנגד, בתאגיד המים "מי בת-ים" הגיבו בחריפות לטענות ומסרו עמדה רשמית המאגדת את התנהלותם: "חשבונות המים על הנכס המדובר לא שולמו במשך כשמונה שנים. במהלך שנים אלו פנה התאגיד לבעלי הדירה הרשומים בספריו מספר רב של פעמים בבקשה להסדיר את החוב, אך זכה להתעלמות. לאור זאת נאלצנו לנקוט בכל האמצעים העומדים לרשותנו, לרבות פניה לערכאות, וזאת על מנת לגבות את החוב. כך פועל התאגיד כלפי כלל החייבים. מרגע שהחל ההליך המשפטי ועד לדיון עצמו חלפה כמעט שנה, שגם במהלכה לא פעלו הנתבעים על מנת להסדיר את החוב או ליידע את התאגיד על מכירת הדירה."
עוד נמסר מתאגיד: "לצערנו רק במהלך הדיון המשפטי, הוצגו ע"י הדיירים מסמכים על כך שמכרו את הנכס, ורק אז עודכנו בספרי התאגיד פרטי מחזיק הנכס. בית-המשפט קבע כי התאגיד פעל כחוק. חשוב לזכור שתשלומי המים הכרחיים לשם פעילות שדרוג ואחזקת תשתיות המים והביוב והכל למען ועבור הצרכים העירוניים, כך שאי תשלום חשבון צריכת המים משמעותו פגיעה בכלל התושבים. אנו כפופים לחוק ולתקנות הרגולטור (רשות המים), אשר מגדיר באילו מקרים ניתן למחול על החוב. התאגיד פועל וימשיך לפעול בהוגנות ובמקצועיות, בהתאם להוראות החוק ולפסיקת בית המשפט. בשולי הדברים ננצל את ההזדמנות להזכיר, דווקא בתקופת הקיץ בה יש שינויי כתובת ומעברי דירה רבים, כי יש חובה לעדכן את פרטי המשלם, וכן לעדכן את מס' הנפשות על מנת שחשבונות צריכת המים יהיו מדויקים."
פרשה עגומה זו מהווה נורה אדומה בוהקת לכלל אזרחי ישראל המבצעים עסקאות נדל"ן ומכירת נכסים. היא חושפת את הסכנה הטמונה בהסתמכות על תהליכים בירוקרטיים אוטומטיים, וממחישה כי בתאגידי המים בישראל, הנטל המלא מוטל על האזרח להוכיח את חפותו פעם אחר פעם, גם כאשר הרשויות מודעות לכך שהאדם העומד מולם אינו הצרכן האמיתי של השירות. כל עוד המחוקק והרגולטור לא יחייבו את תאגידי המים לגלות אחריות אקטיבית באיתור חייבים אמיתיים ובבדיקת רישומים בלשכת רישום המקרקעין טרם נקיטת הליכי הוצאה לפועל דורסניים, מקרים מסוג זה עלולים לחזור על עצמם ולהפוך אזרחים שומרי חוק לקבצנים בעל כורחם במערכת המשפט.
