בני המשפחה מתארים כיצד תסמינים נוירולוגיים חריפים פוטרו בביטול על ידי רופאי הקהילה כ"מחלת חום ויראלית חולפת" שאינה דורשת אבחון מעמיק. כתב התביעה גורס כי פספוס חלון ההזדמנויות לטיפול מונע הוא שהוביל להרס בלתי הפיך של הרקמה המוחית ולפגיעה מוטורית קטלנית במערכת העצבים. הילד, שהיה פעיל ובריא עד למקרה, נותר כשהוא רתוק לכיסא גלגלים וזקוק לסיוע צמוד בכל פעולות היום-יום כתוצאה מהכשל המערכתי המיוחס לקופת החולים.
כתב תביעה חריף שהוגש בימים האחרונים לבית המשפט המחוזי בתל אביב חושף שרשרת של מחדלים רפואיים לכאורה, אשר הובילו לנכות קשה ובלתי הפיכה אצל פעוט. הוריו של הילד, כיום בן שבע, תובעים את קופת החולים שבה טופל בטענה כי רשלנותם של רופאי הקהילה מנעה אבחון של דלקת במוח בשלביה הראשונים-איחור שגזר על בנם חיים של שיתוק, אפילפסיה ותלות מוחלטת בזולת. הנזק הכספי המוערך בתביעה עומד על מיליוני שקלים, המיועדים לכיסוי צרכיו המורכבים של הקטין לאורך כל ימי חייו.
המסכת העובדתית המתוארת בכתב התביעה, שהוגש באמצעות עורכת הדין ענת גוטמן ממשרד גוטמן-אמיר, מתחילה בחודש פברואר 2020. לפי הנטען, התינוק, שהיה עד אז בריא לחלוטין ואף הקדים את שלבי התפתחותו כשזחל והלך כבר בגיל תשעה חודשים, החל לסבול מחום גבוה ותסמינים מדאיגים. לאורך תקופה של כחודש ימים, נגררו ההורים בין מרפאות קופת החולים שמונה פעמים שונות. בכל פעם מחדש, כך נטען, פטרו הרופאים את תלונותיהם באבחנות שגויות שתלו את המצב במחלות ילדות שגרתיות.
שמונה ביקורים ורצף של אבחנות שגויות
התביעה מפרטת כיצד בכל מפגש עם המערכת הרפואית בקהילה, הוחמצה ההזדמנות לזהות את הבעיה האמיתית. בביקורים הראשונים אובחן הילד כסובל מדלקת אוזניים. לאחר שהטיפול לא הועיל והחום המשיך לנסוק, שונתה האבחנה לדלקת ריאות. בהמשך, כשנוספו תסמינים של אי-שקט קיצוני, גניחות וצעקות מכאב, העריכו הרופאים כי מדובר בווירוס בבטן. ההורים מתארים מצב שבו התינוק "זעק" לעזרה רפואית דחופה, אך זכה למענה שטחי שהסתכם בבדיקות דם שגרתיות במעבדות הקופה, במקום הפניה מיידית לחדר מיון.
אחד הנדבכים המרכזיים בטענת הרשלנות נוגע להתעלמות מסימנים נוירולוגיים ברורים שהחלו להופיע במהלך אותו חודש. לפי התביעה, הילד הפסיק להשתמש בידו השמאלית והפגין נסיגה תפקודית חמורה כאשר סירב לעמוד או ללכת, למרות שכבר היה מורגל בכך חודשים ארוכים. למרות ה"דגלים האדומים" הללו, שכוללים חום גבוה ממושך המשולב בחסר נוירולוגי מוקדי, רופאי הקופה לא העלו בדעתם כי מדובר באירוע מוחי או דלקתי במערכת העצבים המרכזית.
האבחנה המאוחרת בחדר המיון
רק בביקור השמיני במרפאה, כאשר מצבו של התינוק כבר היה בכי רע, הוא הופנה לבסוף לבית החולים. בחדר המיון התבררה התמונה המבעיתה: הילד סובל מדלקת חריפה בדפנות כלי הדם במוח (Vasculitis). דלקת מסוג זה גורמת להיצרות וחסימה של כלי הדם, מה שמוביל לאוטמים מוחיים נרחבים – למעשה, שבץ מוחי בקרב תינוק. הבדיקות העלו כי בשל הזמן הרב שחלף ללא טיפול, הדלקת הספיקה לכלות חלקים משמעותיים מרקמת המוח.
בכתב התביעה נטען כי מדובר במחלה שאילו הייתה מאובחנת בזמן, ניתן היה לטפל בה ביעילות באמצעות סטרואידים ותרופות נוגדות דלקת. טיפול כזה היה מונע את חסימת כלי הדם ואת הנזק המוחי הקבוע. אולם, כפי שנכתב בתביעה, "האיחור שנגרם על ידי הנתבעת היה כה גדול, עד שכאשר התינוק הגיע סוף סוף לבית החולים – הטיפול כבר הפך לחסר תועלת". הרשלנות המיוחסת לקופה היא ההימנעות מביצוע אבחנה מבדלת רחבה והסתפקות באבחנות סטנדרטיות שלא הלמו את חומרת הדיווחים של ההורים.
המציאות החדשה: נכות מלאה ותלות בזולת
כיום, בגיל שבע, הילד סובל משיתוק בשלוש מארבע גפיים. הוא רתוק לכיסא גלגלים, סובל מאפילפסיה קשה המצריכה טיפול תרופתי קבוע, ומתמודד עם הפרעת קשב וריכוז חמורה ולקויות למידה כתוצאה מהפגיעה המוחית הנרחבת. מומחים רפואיים מטעם התביעה קובעים כי הוא איבד את כושר השתכרותו העתידי באופן מלא וצמית.
ההורים מתארים את חייהם כרצף בלתי פוסק של טיפולים פרא-רפואיים, ביקורים אצל מומחים וצורך בהשגחה צמודה של 24 שעות ביממה. הילד משולב במסגרות של חינוך מיוחד, וכל פעולה יומיומית פשוטה, מרחצה ועד אכילה, דורשת סיוע של אדם אחר. התביעה מדגישה כי הנזק אינו רק פיזי, אלא גם נפשי וחברתי, כאשר הילד נאלץ לגדול בבידוד מסוים מבני גילו ולחוות כאב וסבל כרוניים.
הפיצוי הנדרש: פירוט הנזקים הכלכליים
הדרישה לפיצוי הכספי, המוערכת בלפחות 2.5 מיליון שקלים כסכום התחלתי, מורכבת מחישובים מפורטים של נזקי עבר וצפי לנזקי עתיד. ההורים דורשים כמיליון וחצי שקלים עבור הוצאות שכבר הוצאו מאז שנת 2020, הכוללות טיפולים פרטיים, רכישת ציוד עזר רפואי, הוצאות נסיעה מוגברות ואובדן ימי עבודה של ההורים שנאלצו לצמצם את משרותיהם כדי לטפל בבנם.
לסכום זה מתווספים נזקים כלליים שייקבעו על ידי בית המשפט, ומוערכים בלמעלה ממיליון שקלים נוספים. אלו כוללים:
- התאמת דיור: צורך במגורים בבית נגיש לכיסא גלגלים, כולל מעלונים, חדרי רחצה מיוחדים ומרחב תמרון המותאם לנכותו.
- אובדן השתכרות בשנים האבודות: חישוב השכר שהיה הילד עשוי להרוויח לאורך חייו הבוגרים אילו היה אדם בריא, על בסיס השכר הממוצע במשק.
- עזרת צד ג': עלויות מימון מטפלים וסייעים שילוו אותו לאורך כל חייו הבוגרים.
- הוצאות רפואיות וביטוח: עלויות גבוהות של תרופות שאינן בסל, טיפולים משלימים ופרמיות ביטוח גבוהות במיוחד הנובעות ממצבו הרפואי המורכב.
אחריות "הרופא הסביר" בקהילה
הטיעון המשפטי בתיק זה נשען על חובת הזהירות המושגית והקונקרטית של רופא משפחה או רופא ילדים כלפי מטופליו. עו"ד גוטמן טוענת בשם המשפחה כי רופא סביר היה חייב לחשוד שמשהו אינו כשורה כאשר תינוק שהחל ללכת מפסיק לעשות זאת באופן פתאומי. אי-הפנייה למיון במצב של נסיגה התפתחותית כה דרמטית, לטענתם, מהווה חריגה מהסטנדרט הרפואי המקובל.
בתביעה מודגש כי הרופאים בקופת החולים נכשלו בחיבור הנקודות; הם ראו כל ביקור כאירוע מבודד של חום או כאב מקומי, במקום להסתכל על התמונה הכוללת של הידרדרות שנמשכה חודש ימים. הכשל במערכת המידע או בשיקול הדעת המקצועי של הרופאים מנע מהם לראות את התמונה הרחבה של מחלה מערכתית שמתקדמת בתוך גופו של הפעוט.
קופת החולים, מצידה, בחרה שלא להתייחס לטענות לגופן בשלב זה, ומסרה בתגובה רשמית כי התביעה טרם הומצאה לידיה. עם קבלת המסמכים המשפטיים, הקופה צפויה להגיש כתב הגנה שבו תפרט את עמדתה הרפואית לגבי הטיפול שניתן. בתיקים מסוג זה, לרוב טוענות הקופות כי האבחנות שניתנו היו סבירות ביחס לתסמינים שהוצגו בזמן אמת, וכי המחלה המדוברת היא נדירה וקשה לאבחון בשלביה הראשונים בקהילה.
הדיונים בבית המשפט המחוזי צפויים להימשך זמן רב, כאשר שני הצדדים יציגו חוות דעת של מומחים נוירולוגים בכירים. עבור המשפחה, ההליך המשפטי הוא אמצעי להבטיח את עתידו הכלכלי של בנם, שנכותו הפכה לעובדה מוגמרת בשל חלון הזדמנויות רפואי שנסגר ולא ייפתח עוד.
