התפתחות חבורת הרחוב לרשת אלימה של עשרות נערים מגוש דן המתעדים מעשי דקירה ולינץ' ברשתות החברתיות פקד גלב קורבטוב מדווח על הגשת 21 כתבי אישום מתוך 30 עצורים במבצעי אכיפה נרחבים נגד חברי הכנופייה נתוני המשטרה מצביעים על עלייה של 10% בהיקף המעצרים משנת 2025 לנוכח המאמץ למיגור פשיעת הקטינים באזור המרכז
ההסלמה המדאיגה באלימות כנופיות הנוער בדרום תל אביב הגיעה בימים האחרונים לדרגים הגבוהים ביותר במערכת הביטחון. השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, פנה באופן חריג לראש השב"כ, דוד זיני, בבקשה לסיוע דחוף של שירות הביטחון הכללי במיגור פעילותה של כנופיית SSQ, המכונה "חוליית שפירא". הפנייה, שהתקיימה על רקע שורת אירועים אלימים ותיעודים קשים שהופצו ברשתות החברתיות, משקפת את עומק השבר בביטחון האישי של תושבי האזור ואת הקושי של משטרת ישראל להתמודד לבדה עם תופעה שהפכה מרעש שכונתי לאיום פלילי רחב היקף.
בשיחה שקיים השר עם ראש השב"כ ביום רביעי האחרון, הגדיר בן גביר את המצב כ"מלחמת חורמה" הדורשת כלים קיצוניים שאינם מצויים בידי המשטרה הכחולה. לדברי השר, יש צורך לפגוע בשורשי התופעה ולהכניס לתמונה את יכולות המודיעין והסיכול של הארגון. עם זאת, דרישה זו מעוררת מחלוקת עקרונית בדבר שילוב השב"כ בעבירות פליליות אזרחיות, נושא שנדון בעבר בהקשר של הפשיעה בחברה הערבית ונתקל בהתנגדות מצד גורמים משפטיים וביטחוניים.
צמיחתה של קהילת פשע: משכונת שפירא לגוש דן כולו
מה שהחל לפני כעשור כחבורת רחוב מקומית בשכונת שפירא, התפתח בשנתיים האחרונות לרשת עבריינית מורכבת הכוללת עשרות נערים מגוש דן. חברי כנופיית SSQ, ברובם בני הדור השני למבקשי מקלט ומהגרים ממוצא אפריקאי, אימצו סממנים מובהקים של כנופיות רחוב אמריקאיות, בהשפעת תרבות הגנגסטה ראפ. הפעילות שהחלה בוונדליזם וגרפיטי, הסלימה במהירות למעשי שוד אלימים, דקירות, תקיפות חמורות ואף השלכת רימונים באזורי מגורים.
פקד גלב קורבטוב, קצין הנוער בתחנת שר"ת (תחנת המשטרה ברחוב סלמה), מסביר כי השם SSQ הפך לשם כולל לתופעה רחבה יותר מארגון פשיעה היררכי קלאסי. לדבריו, מדובר ב"קהילה" של בני נוער חסרי מעמד חוקי בישראל, שאינם רשומים במאגרי המדינה ואינם מחזיקים בתעודות זהות. הניתוק המובנה מהממסד, יחד עם שיעורי נשירה גבוהים ממערכות החינוך (החל מכיתות ט' ו-י'), יצרו קרקע פורייה לצמיחת אלימות ושימוש בסמים.
הנתונים המשטרתיים שהצטברו בשנה האחרונה מצביעים על מגמת עלייה מדאיגה. בין השנים 2025 ל-2026 נפתחו במחוז תל אביב 191 תיקים בגין אלימות בני נוער, שבהם בוצעו 107 מעצרים והוגשו 80 כתבי אישום. ספציפית נגד כנופיית SSQ, הוגשו 21 כתבי אישום מתוך 30 עצורים. פקד קורבטוב מציין כי חלה עלייה של 10% בהיקף המעצרים משנת 2025, ועלייה של 30% בהגשת כתבי אישום ובקשות למעצר עד תום ההליכים, עדות למאמץ המרוכז של ימ"ר תל אביב לבלום את התופעה.
הטרור הדיגיטלי והלינץ' המצולם
אחד המאפיינים המובהקים והמטרידים ביותר של פעילות הכנופיה הוא השימוש ברשתות החברתיות, ובעיקר בטיקטוק. חברי הכנופיה נוהגים לתעד את מעשי האלימות שלהם – דקירות, קטטות המוניות והשפלת קורבנות – ולהפיץ אותם כדי לצבור "כבוד" ומעמד ברחוב. התיעודים אינם מוגבלים לדרום תל אביב בלבד; חברי הקבוצה נצפו כשהם מבצעים עבירות בערים שכנות כמו חולון, בת ים ורמת גן, ואף הרחיקו עד לקריות שבצפון.
האלימות הזו אינה נשארת בתוך הקהילה, אלא מופנית באופן שיטתי כלפי אזרחים תמימים וילדים. איריס, תושבת האזור לשעבר ואם לשני ילדים שהותקפו באכזריות, תיארה מציאות בלתי נסבלת שהובילה את משפחתה לעזוב את השכונה. בנה בן ה-13 הותקף על ידי חברי הכנופיה שדרשו ממנו את הסיסמה למכשיר האייפון 17 שלו באיומי סכין לצווארו. לאחר שהגיש תלונה, הותקף הבן שוב ב"לינץ' נקמה" מחוץ לבית הספר, שם שברו הנערים את שיניו והשאירו אותו מדמם על הקרקע.
לא חלף זמן רב ובתה בת ה-12 של איריס הותקפה אף היא על ידי חבורה של כ-15 נערים ונערות בדרכה מבית הספר. "הם עשו בה לינץ', משכו לה את השיער ושברו לה שן", סיפרה האם בכאב. המניע לתקיפה, כפי שנאמר לילדה במהלך האירוע, היה נקמה על כך שאחיה "מלשין" בעקבות התלונה שהגיש. איריס מתארת את חברי הכנופיה כ"טרוריסטים בחזות של ילדים" ומתחה ביקורת נוקבת על אוזלת היד של מערכת המשפט, המשחררת לטענתה את התוקפים זמן קצר לאחר מעצרם.
העדר הרתעה בקרב בני נוער ישראלים וזרים כאחד
למרות המיקוד בקהילת הזרים, עדויות מצביעות על כך שהתופעה מחלחלת גם לנוער ישראלי. גבע מקובסקי, מורה לאמנויות לחימה בן 43 מגבעת שמואל, חווה על בשרו את עוצמת האלימות של חבורת נערים ישראלים בערב המימונה האחרון. לאחר שביקש מקבוצת נערים לשמור על השקט בשעת לילה מאוחרת, הותקף מקובסקי במכת דלי מתכת לראשו שהפילה אותו ארצה. למעלה מעשרה נערים בעטו בפניו בסיטואציה שהגדיר כלינץ' חסר מעצורים.
"אנשים אומרים 'אל תצאו להעיר', אבל זה לא פתרון", אומר מקובסקי, שנותר עם צלקות קבועות בפניו. לדבריו, לנערים כיום אין כל הרתעה מפני מבוגרים או אנשי חוק. מקובסקי הצביע על כך שחלק מהחשודים בתקיפתו שוחררו למעצר בית זמן קצר לאחר האירוע, שעה בלבד לפני מקרה רצח אחר שהסעיר את המדינה. העובדה שאפילו אדם המיומן באמנויות לחימה הותקף בצורה כזו מדגישה את אובדן הפחד של בני הנוער מהשלכות מעשיהם.
המשטרה מודה כי קיים קושי ממשי ביצירת הרתעה, במיוחד בקרב קטינים מתחת לגיל 12, שאינם בני ענישה פלילית. במקרים אלו מנסה המשטרה לערב את גורמי הרווחה ולהגביר את ההסברה להורים, אך פקד קורבטוב מודה ביושר כי לא היה רגוע לו בנו היה מסתובב בלילות בדרום תל אביב. נתון חמור נוסף שעלה בחקירות ימ"ר תל אביב הוא גיוסם של קטינים זרים על ידי ארגוני פשיעה ישראליים – תופעה שזוהתה ב-13 מקרים לפחות מאז שנת 2025.
דרישה למגנומטרים ויד קשה: הפתרונות שעל הפרק
בעיריית תל אביב-יפו מזהים אף הם את ירידת גיל העבריינים ואת עוצמת האלימות. סגנית ראש העיר, ציפי ברנד, קוראת להפעלת "יד קשה במיוחד" הכוללת אכיפה וענישה מרתיעה. בין ההצעות שהעלתה ברנד: התקנת מגנומטרים בכניסות לבתי הספר כדי למנוע החדרת סכינים ודוקרנים. ברנד הטילה את האחריות לביטחון האישי על המשטרה והמדינה, אך ציינה כי העירייה הרחיבה את יחידת סל"ע (שיטור עירוני) וממתינה לאישור שר הפנים להוספת 180 תקנים נוספים.
לצד האכיפה, ברנד מצביעה על כשל עמוק של משרדי החינוך והרווחה בטיפול בדור של נערים "אבודים". לדבריה, האלימות היא זעקה של מצוקה מצד בני נוער שלא קיבלו מענה ממסדי לאורך שנים. המשטרה, מצדה, החלה השבוע במבצע רחב היקף הכולל תגבור של מאות לוחמי מג"ב ומשמר לאומי במוקדי החיכוך ובאזורי הבילוי בתל אביב.
המאבק בכנופיית SSQ הפך למבחן עבור מערכת האכיפה והדרג הפוליטי. השאלה האם יכולות השב"כ יופנו בסופו של דבר נגד כנופיות נוער נותרת פתוחה, אך הדיון עצמו מעיד על חומרת המצב. בעוד התושבים בדרום העיר מדווחים על פחד לצאת מהבתים בשעות הערב, המשטרה והרשויות המקומיות מנסות לגבש מתווה שישלב בין אכיפה בלתי מתפשרת לבין פתרונות רווחה וחינוך, בניסיון להשיב את השליטה לרחובות לפני שהסלמה נוספת תגבה מחיר כבד מנשוא. המערכה הנוכחית היא לא רק על ביטחון השכונה, אלא על היכולת של המדינה להציב גבולות ברורים לדור שגדל בתרבות שבה אלימות היא מטבע עובר לסוחר ברשתות החברתיות.
