רשות המיסים מייחסת לתושב כפר קאסם ניכוי חשבוניות פיקטיביות בסכום של למעלה מ-19 מיליון שקלים שבוצעו באמצעות חברת בנייה. קבלן שיפוצים מקרית גת נעצר בחשד להפצה וקיזוז של חשבוניות מס מזויפות בהיקף כספי כולל המוערך ביותר מ-21 מיליון שקלים. החקירות נוהלו על ידי יחידות המכס והמע"מ כחלק מפעילות האכיפה נגד פגיעה בקופה הציבורית והלבנת הון בתחומי התשתיות והבנייה.
רשות המיסים עברה הבוקר לשלב הגלוי בשתי חקירות נפרדות ומורכבות שעניינן חשד להפצת חשבוניות פיקטיביות וקיזוזן בהיקפי ענק המגיעים לעשרות מיליוני שקלים. החקירות, המנוהלות על ידי יחידות המכס והמע"מ בירושלים ובתל אביב, חושפות שיטות עבודה מתוחכמות שנועדו לעקוף את מנגנוני הבקרה החדשים של המדינה, תוך ניצול ענפי התשתיות והשיפוצים לצורך הונאת הקופה הציבורית. המבצע המתוזמן מדגיש את המאמץ המרוכז של רשויות האכיפה הכלכלית למגר את תופעת ה"כסף השחור" במגזר העסקי, במיוחד בתקופה של אי ודאות תקציבית שבה המדינה מהדקת את הפיקוח על גביית המיסים.
רשות המסים עוברת לחקירה גלויה נגד רשתות ההפצה
החקירה הראשונה, שמנוהלת על ידי מחלקת חקירות מכס ומע"מ ירושלים, מתמקדת בפעילותו של סייד סרסור, בן 33 מכפר קאסם. סרסור חשוד כי פעל באופן שיטתי בין השנים 2024 ל-2026 כדי להזריק למערכת הדיווחים של העסק שלו חשבוניות מס פיקטיביות. לפי החשד שנאסף בשלב הסמוי של החקירה, מדובר בניכוי חשבוניות של תשעה ספקים שונים. אותם ספקים כבר סומנו בעבר על ידי המודיעין של רשות המיסים כישויות שעיקר פעילותן אינו מתן שירותים או אספקת סחורות, אלא הפצה סיטונאית של מסמכים חשבונאיים כוזבים.
בבקשת המעצר שהוגשה לבית המשפט נחשף כי המנגנון לא נשען רק על חברות קש, אלא כלל גם שימוש בזהותן של חברות לגיטימיות לחלוטין. לפי חוקרי המכס והמע"מ, סרסור או מי מטעמו זייפו את חשבוניות המס של אותן חברות והפיצו אותן ללא ידיעת בעלי המניות או המנהלים החוקיים בהן. שיטה זו מאפשרת למבצעי העבירה להציג בפני רשויות המס מצג שווא של עסקאות אמת, תוך שהם נשענים על המוניטין והוותק של עסקים פעילים שאינם מעורבים במעשי המרמה.
עקיפת מערכת "חשבוניות ישראל" באמצעות סכומים נמוכים
אחד הממצאים המשמעותיים ביותר בחקירה נגד סרסור נוגע להתמודדות של העבריינים עם מערכת "חשבוניות ישראל". מערכת זו, שהושקה כחלק מהמאבק הלאומי בחשבוניות הפיקטיביות, מחייבת קבלת מספר הקצאה לכל חשבונית מעל סכום מסוים כתנאי לניכוי מס התשומות. מהראיות עולה כי רוב חשבוניות המס החשודות בתיק זה הוצאו בסכומים הנמוכים מ-20,000 שקלים. מדובר בטקטיקה מכוונת שנועדה להשאיר את העסקאות "מתחת לרדאר" הדיגיטלי של רשות המיסים.
באמצעות פיצול העסקאות לסכומים קטנים, הצליחו החשודים לכאורה להימנע מהצורך בבקשת אישור בזמן אמת מהמערכת הממוחשבת. הונאה זו מאתגרת את רשויות האכיפה, שכן היא מחייבת עבודת הצלבה ידנית וסיזיפית בין אלפי מסמכים קטנים כדי לחשוף את התמונה הכוללת של המרמה. סכום החשבוניות הכולל שנוכה בדרך זו מגיע ליותר מ-19 מיליון שקלים, סכום המשקף פגיעה של מיליוני שקלים בהכנסות המדינה ממע"מ וממס הכנסה.
מדיניות המעצרים והתנאים המגבילים בערכאות השלום
עם המעבר לחקירה גלויה, נעצר סרסור והובא לבית משפט השלום בירושלים. נציגי רשות המיסים הציגו לשופט חומרי חקירה המבססים חשד סביר לביצוע עבירות מס חמורות, הלבנת הון וזיוף מסמכים. בית המשפט נעתר לבקשת המדינה לשחרר את החשוד בתנאים מגבילים קפדניים, הכוללים ערבויות כספיות משמעותיות ואיסור יצירת קשר עם המעורבים האחרים בפרשה. החקירה ממשיכה להתמקד כעת באותם "ספקים" שסיפקו את התשתית להונאה, בניסיון להגיע לראשי רשת ההפצה.
במקביל לזירה הירושלמית, התנהלה פעילות ענפה גם באזור המרכז. מחלקת חקירות מכס ומע"מ תל אביב והמרכז פשטה על עסק לשיפוצים בקרית גת השייך למשה יהייס, בן 34. יהייס נעצר בחשד שניהל מנגנון כפול של הפצה וקיזוז חשבוניות פיקטיביות בהיקף כספי כולל שעולה על 21 מיליון שקלים. החשד בתיק זה נוגע לפעילות שיטתית ורחבת היקף שבוצעה לאורך זמן, תוך ניצול ענף הבנייה והשיפוצים המאופיין בריבוי קבלני משנה ותנועת מזומנים ערה.
היקפי הקיזוז וההפצה בתיק קרית גת
לפי מסמכי המעצר שהוגשו לבית משפט השלום בראשון לציון, יהייס פעל בשני צירים מקבילים. בציר הראשון, הוא חשוד בהפצת חשבוניות מס פיקטיביות לעסקים אחרים בסכום של כ-12.1 מיליון שקלים. פעולה זו מאפשרת לעסקים אחרים להקטין את חבות המס שלהם באופן מלאכותי, תמורת עמלה המשולמת למפיץ. המע"מ הגלום בחשבוניות אלו בלבד עומד על כ-1.85 מיליון שקלים. בציר השני, יהייס חשוד כי ניכה בספרי העסק שלו עצמו חשבוניות פיקטיביות בסך של כ-9.2 מיליון שקלים, פעולה שגרעה מהקופה הציבורית כ-1.4 מיליון שקלים נוספים של תשלומי מע"מ.
השופט גיא מימון, שבחן את הראיות שהוצגו בפניו, החליט להאריך את מעצרו של יהייס עד ל-8 במאי. בהחלטתו ציין השופט את מורכבות החקירה ואת הצורך לאפשר לחוקרים לבצע פעולות שאינן ניתנות לשיבוש בעוד החשוד משוחרר. לאחר תקופת המעצר הראשונית, יידרש יהייס להפקיד את דרכונו, ייאסר עליו לצאת מהארץ למשך 180 יום והוא יחויב בערבויות כספיות וערבויות צד ג' בסכומים גבוהים במיוחד.
המאבק בהלבנת הון באמצעות מסמכים כוזבים
הפגיעה הכלכלית הנובעת משימוש בחשבוניות פיקטיביות אינה מסתכמת רק באובדן הכנסות ממסים. רשויות האכיפה רואות בתופעה זו דלק המניע את הפשיעה המאורגנת בישראל. החשבוניות הפיקטיביות משמשות ככלי מרכזי להלבנת הון, המאפשר לארגוני פשיעה להכשיר כספים שמקורם בעבירות פליליות ולהציגם כהכנסה חוקית מפעילות עסקית. ענף הבנייה והתשתיות נחשב לאחד התחומים הרגישים ביותר לחדירת גורמים עברייניים המשתמשים בחשבוניות כוזבות כדי "לנקות" כספים.
רשות המיסים הצהירה בחודשים האחרונים על הגברת הלחץ על ה"קופים" – אותם אנשים שעל שמם רשומים העסקים הפיקטיביים – ועל המפיצים המרכזיים. השימוש בטכנולוגיות מתקדמות לזיהוי חריגות בדפוסי הדיווח מאפשר לחוקרים לאתר מקרים כמו אלו של סרסור ויהייס בשלבים מוקדמים יחסית. היכולת לזהות ניסיונות עקיפה של מערכת "חשבוניות ישראל" מעידה על התפתחות במנגנוני הניטור של אגף המכס והמע"מ, שאינו מסתפק עוד רק בבדיקות אקראיות של ספרי חשבונות.
השלכות הפעילות על ענף השיפוצים והבנייה
מעצרו של קבלן שיפוצים בהיקפים כאלו שולח מסר מרתיע למגזר העסקי בדרום ובמרכז. גורמים ברשות המיסים מציינים כי ענף השיפוצים סובל מתחרות בלתי הוגנת מצד קבלנים המשתמשים בחשבוניות פיקטיביות כדי להוזיל עלויות באופן לא חוקי. כאשר קבלן אינו משלם מע"מ ומס הכנסה כחוק, הוא יכול להציע מחירים נמוכים משמעותית בשוק, דבר הפוגע קשות בעסקים שומרי חוק שאינם יכולים להתחרות בתנאים אלו. המאבק הנוכחי נועד גם לאזן את זירת המסחר ולהגן על העוסקים המדווחים אמת.
צוותי החקירה בתל אביב ובירושלים ממשיכים בבדיקת מחשבי העסקים שנתפסו ובגביית עדויות מלקוחות וספקים. החוקרים בוחנים האם קיימים קשרים בין שתי הפרשות, או שמדובר בשתי התארגנויות נפרדות שפעלו בשיטות דומות. תשומת לב מיוחדת ניתנת לזיהוי נותני השירותים הפיננסיים (צ'יינג'ים) שדרכם עברו לכאורה הכספים ששימשו לפריעת החשבוניות הפיקטיביות. בתי המשפט הבהירו כי בשל חומרת העבירות והיקפן הכספי, המדיניות השיפוטית תהיה להבטיח את התייצבות החשודים להמשך ההליכים באמצעות תנאים מגבילים כבדים.
החקירה נמצאת בשלביה הראשונים כחקירה גלויה, וצפויים מעצרים נוספים של מעורבים שסיפקו שירותי זיוף או שימשו כחוליות מקשרות בין המפיצים למקזזים. המעבר המהיר מהשלב הסמוי לגילוי הראיות בבתי המשפט משקף את העדפת הרשויות לפעול בעוצמה נגד מי שמנסים לנצל פרצות במערכות הדיווח הדיגיטליות החדשות. הפרשות הללו צפויות להסתיים בכתבי אישום הכוללים דרישות לחילוט רכוש וצבירת מאסרים בפועל, כחלק מהחמרת הענישה על עבירות כלכליות הפוגעות ביציבות המשק. החשודים מיוצגים בשלב זה על ידי עורכי דין פרטיים המכחישים את המיוחס להם וטוענים כי מדובר במחלוקות אזרחיות-שומתיות ולא בעבירות פליליות. העובדה שבית המשפט שחרר את אחד החשודים בתנאים והאריך את מעצרו של השני מעידה על השונות בעוצמת הראיות ובמסוכנות לשיבוש החקירה בכל אחד מהתיקים. המדינה הגישה בקשה לעיכוב יציאה מהארץ עבור שני החשודים כדי למנוע הימלטות מהליכי שפיטה, צעד שהתקבל על ידי השופטים בשתי הערכאות.
