הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת החוק המשיבה לבתי הדין הדתיים את הסמכות לדון כבוררים בסכסוכים אזרחיים, שני עשורים לאחר שנשללה על ידי בג"ץ. בעוד שבמכון המחקר "יכין" מברכים על המהלך ורואים בו חיזוק למעמד בתי הדין, באופוזיציה תוקפים בחריפות וטוענים כי מדובר ב"דיל מושחת" כחלק מהסכמים קואליציוניים. החקיקה החדשה מעוררת מחדש את המתח בין דת למדינה ומעלה חששות מפני פגיעה בשלטון החוק ובסמכותה הבלעדית של מערכת המשפט האזרחית בענייני ממון.
הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת החוק המשיבה לבתי הדין הדתיים את הסמכות לדון כבוררים בסכסוכים אזרחיים, שני עשורים לאחר שנשללה על ידי בג"ץ. בעוד שבמכון המחקר "יכין" מברכים על המהלך ורואים בו חיזוק למעמד בתי הדין, באופוזיציה תוקפים בחריפות וטוענים כי מדובר ב"דיל מושחת" כחלק מהסכמים קואליציוניים.
החקיקה החדשה מעוררת מחדש את המתח בין דת למדינה ומעלה חששות מפני פגיעה בשלטון החוק ובסמכותה הבלעדית של מערכת המשפט האזרחית בענייני ממון.
המאבק על סמכות הבוררות: הכנסת מכריעה לטובת המוסדות הדתיים
הלילה (יום ב') עבר בפרלמנט הישראלי שלב קריטי בתהליך חקיקה המבקש לשנות את פני המערכת המשפטית הדתית בישראל. ברוב קואליציוני ברור, אושרה בקריאה ראשונה הצעת החוק המעניקה לבתי הדין הרבניים והשרעיים את הסמכות לדון בענייני ממונות כערכאת בוררות מוסמכת. המהלך, שזכה לתמיכת המפלגות החרדיות והדתיות לצד הליכוד, נועד להסדיר פרקטיקה משפטית שנפסקה לפני כעשרים שנה בעקבות התערבות של בית המשפט העליון.
הצעת החוק החדשה קובעת כי בתי הדין הרבניים יהיו מוסמכים לדון בסכסוכים כספיים, תביעות גזל וסכסוכי רכוש שאינם קשורים בהכרח להליכי גירושין, וזאת בתנאי ששני הצדדים הביעו את הסכמתם המפורשת לכך בכתב. משמעות הדבר היא הפיכת בתי הדין הדתיים למוסד בוררות המוכר על פי חוק המדינה, שפסיקותיו ניתנות לאכיפה באמצעות רשות האכיפה והגבייה, בדומה לפסק בוררות אזרחי.
שורשי המשבר: פסיקת בג"ץ מ-2006 והחלל המשפטי
כדי להבין את גודל השעה ואת עומק המחלוקת, יש לחזור לאפריל 2006. עד לאותה שנה, בתי הדין הרבניים פעלו תחת פרקטיקה ארוכת שנים שבה דנו בסכסוכי ממונות על בסיס הסכמת הצדדים. המערכת המשפטית והציבורית ראתה בכך פתרון יעיל ומהיר לסכסוכים בתוך הקהילה הדתית והחרדית, המעדיפה להתדיין על פי דין תורה. אולם, בעקבות עתירה שהוגשה לבית המשפט העליון, נפל דבר במערכת המשפט הישראלית.
שופטי בג"ץ קבעו אז כי "עקרון החוקיות" הוא עקרון יסוד בדמוקרטיה, ולפיו רשות שלטונית-ובכלל זה בתי הדין – רשאית לפעול אך ורק מכוח סמכות שהוענקה לה במפורש בחוק. מכיוון שחוק שיפוט בתי הדין הרבניים לא כלל התייחסות מפורשת לסמכות בוררות בענייני ממונות כלליים, קבע בג"ץ כי הפרקטיקה הקיימת אינה חוקית. פסק הדין ביטל את האפשרות של בתי הדין לשמש כבוררים, ומאז ועד היום הופנו כל סכסוכי הממונות העצמאיים לבתי המשפט האזרחיים או לבתי דין פרטיים לממונות שאינם חלק ממערכת המדינה.
הפסיקה ב-2006 עוררה זעם רב בקרב הדיינים וההנהגה הדתית, שראו בה ניסיון להצר את צעדיהם ולהחליש את מעמדה של ההלכה היהודית במרחב הציבורי. במשך שני עשורים נעשו ניסיונות חוזרים ונשנים להסדיר את הנושא בחקיקה, אך אלו נתקלו בהתנגדויות פוליטיות ומשפטיות עזות. כעת, נראה כי הקואליציה הנוכחית נחושה להשלים את המהלך.
המכון למחקרים אסטרטגיים "יכין": חיזוק הזהות היהודית של המשפט
מי שליווה את המהלך מקרוב והעניק לו מעטפת מקצועית ואידאולוגית הוא מכון המחקר "יכין – למחקרים אסטרטגיים ולאומיים". נציגי המכון לקחו חלק פעיל בדיוני ועדת החוקה והציגו נתונים התומכים בהשבת הסמכות. לטענת המכון, החוק אינו רק עניין טכני של בוררות, אלא צעד אסטרטגי לשמירה על זהותה היהודית של מערכת המשפט וחיזוק מעמדם של בתי הדין הרבניים כערכאה שיפוטית רלוונטית ומרכזית.
במכון "יכין" מדגישים כי התיקון המוצע נותן מענה לצורך ציבורי אמיתי של עשרות אלפי אזרחים המבקשים לנהל את חייהם הכלכליים על פי המשפט העברי. השבת הסמכות לבתי הדין הממלכתיים תאפשר פיקוח טוב יותר על ההליכים, תבטיח דיינים מקצועיים הממונים על ידי המדינה ותפחית את העומס המוטל על בתי המשפט האזרחיים. במכון רואים בשיתוף הפעולה שנוצר בין יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, לבין הראשון לציון הרב דוד יוסף, מודל ליכולת של המערכת הפוליטית והתורנית לפעול יחד לתיקון מה שהם מכנים "העוול ההיסטורי של בג"ץ".
זעם באופוזיציה: "דיל מושחת נגד זכויות הפרט"
מנגד, אישור החוק בקריאה ראשונה עורר גל של גינויים מצד ראשי האופוזיציה. ראש האופוזיציה וח"כ יאיר לפיד לא חסך במילים קשות והגדיר את המהלך כחלק מ"דיל מסריח ומושחת" שנרקם בין הליכוד למפלגות החרדיות. לטענת לפיד, החוק הוא שלב נוסף בתוכנית של הממשלה להגברת השליטה הדתית על חיי האזרחים בתמורה לתמיכה פוליטית במהלכים אחרים של הקואליציה, כמו רפורמת התקשורת.
לפיד טוען כי הממשלה פועלת "בלילה, כאשר האזרחים ישנים" כדי לקדם אג'נדות קיצוניות שמחלישות את שלטון החוק. בסיעת "יש עתיד" וגם במפלגות אחרות באופוזיציה מזהירים כי הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים עלולה להוביל למצב של כפייה דתית עקיפה, שבו צדדים חלשים בסכסוך (כגון נשים בהליכי גירושין או שכירים מול מעסיקים בקהילה הדתית) ייאלצו להסכים לבוררות רבנית מחשש לנידוי חברתי, גם אם הדין הדתי מקפח אותם לעומת הדין האזרחי.
המשמעות עבור בתי הדין השרעיים והעדה המוסלמית
היבט נוסף של החוק, שזכה לפחות תשומת לב תקשורתית אך הוא בעל חשיבות רבה, הוא הכללת בתי הדין השרעיים בהסדר החדש. הצעת החוק מעניקה סמכות בוררות דומה גם לקאדים בבתי הדין המוסלמיים. עבור החברה הערבית בישראל, מדובר בשינוי משמעותי שיאפשר הסדרת סכסוכים ממוניים בתוך הקהילה על פי השריעה, בערכאות המוכרות על ידי המדינה.
התומכים במהלך מציינים כי צעד זה מעיד על כך שהחוק אינו סקטוריאלי יהודי, אלא הכרה בזכותם של כלל אזרחי המדינה הדתיים להתדיין לפי אמונתם. עם זאת, מבקרי החוק מציינים כי גם במערכת השרעית קיימים חששות דומים לפגיעה בזכויות נשים ומיעוטים בתוך הקהילה, וכי העברת סמכויות ממוניות לדין דתי עלולה להרחיב פערים מגדריים וחברתיים בחברה הערבית.
לקראת מושב החורף: החקיקה הקבועה והוועדה המקצועית
אישור הצעת החוק בקריאה ראשונה הוא רק תחילתו של המהלך. בקואליציה מקווים להשלים את החקיקה הקבועה כבר במהלך מושב החורף הנוכחי. לצורך כך, פועלת בימים אלה ועדת דיינים מיוחדת מטעם הרבנות הראשית, המגבשת את המלצותיה המקצועיות לגבי אופן הפעלת סמכות הבוררות.
המטרה היא ליצור מנגנון מוסדר שיקבע את סדרי הדין, את אופן התיעוד של הליכי הבוררות ואת הממשקים מול מערכת ההוצאה לפועל. גורמים בקואליציה מעריכים כי לאחר שהחוק יחזור מוועדת החוקה לקריאה שנייה ושלישית, הוא יכלול מנגנוני הגנה נוספים שנועדו להבטיח שהסכמת הצדדים לבוררות תהיה חופשית ומרצון, וזאת כדי לצמצם את האפשרות של פסילה עתידית בבג"ץ.
המאבק הגדול על פניה של המדינה
החוק להשבת סמכויות הממונות לבתי הדין הרבניים הוא הרבה יותר מתיקון טכני לחוק הבוררות. הוא מהווה את אחת החזיתות המרכזיות במאבק המתמשך על דמותה של מדינת ישראל – בין מדינה השואפת למערכת משפט אזרחית אחת ואחידה, לבין מדינה המכירה בפלורליזם משפטי דתי.
הקרב הפוליטי סביב החוק צפוי להחריף בשבועות הקרובים. בעוד הקואליציה רואה בו תיקון היסטורי והשבת עטרה ליושנה, האופוזיציה וארגוני החברה האזרחית נערכים למאבק משפטי וציבורי חסר פשרות. עבור הציבור הישראלי, התוצאה של מאבק זה תקבע האם סכסוכי הממון של המחר יוכרעו באולמות בתי המשפט תחת "חוק החוזים" ו"חוק המקרקעין", או באולמות בתי הדין תחת "חושן משפט" ודין תורה.
היכל המשפט ימשיך לעקוב אחר הדיונים בוועדת החוקה לקראת הקריאות הבאות, ואחר ההשפעות הצפויות של המהלך על היחסים הטעונים שבין הרשות השופטת לרשות המחוקקת בישראל.
