גורמי המקצוע במשרד המשפטים מתריעים מפני פגיעה קשה בזכויות חוקתיות וטוענים כי היוזמה לשינוי כללי ההתמודדות סובלת מפגמים פרסונליים מהותיים השר שלמה קרעי תקף בחריפות את התנהלותו של ראש הממשלה לשעבר ושר המשפטים לוין קבל על הקמת מפלגות חדשות ללא מתן דין וחשבון ציבורי במהלך חילופי דברים קשים שהוקלטו בישיבה עקצו נציגי הייעוץ המשפטי את הדרג הפוליטי על השימוש בטיעונים דמגוגיים בתוך הליך החקיקה הממשלתי
המתח המתמשך בין הדרג המדיני לייעוץ המשפטי לממשלה רשם אמש שיא חדש של עימות חזיתי, כאשר הדיונים בוועדת השרים לענייני חקיקה גלשו לחילופי דברים קשים ולביטויים חריפים שאינם שכיחים בפורומים רשמיים מסוג זה. במרכז המחלוקת עומדת הצעת החוק המבקשת לשנות את חוק מימון מפלגות, באופן שיטיל את חובות העבר של סיעות על יושבי הראש שלהן במידה ויבחרו להקים מסגרת פוליטית חדשה. בעוד הממשלה מציגה את המהלך כצעד הכרחי לשמירה על כספי הציבור ומיגור תופעת ה"פשיטות רגל" הפוליטיות, במשרד המשפטים מתריעים כי מדובר בחקיקה פרסונלית מובהקת המכוונת לבלום את דרכו של ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט.
ההקלטות שחשפו את המתרחש מאחורי הדלתיים הסגורות של הוועדה משרטטות תמונה של שסע עמוק. נציגי מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, ובראשם ענבר תרבות ועמי ברקוביץ', הציגו עמדה מקצועית המסתייגת מהחוק באופן נחרץ. לדבריהם, הניסיון להחיל חובות של ישות משפטית אחת על ישות אחרת, ועוד לעשות זאת באופן רטרואקטיבי על פעולות שבוצעו תחת משטר משפטי שונה, מהווה פגיעה אנושה בעקרונות חוקתיים בסיסיים.
האזהרה המשפטית: רטרואקטיביות ופגיעה בשוויון
הטיעון המשפטי המרכזי שהוצג בוועדה התמקד באפקט המצנן והמפלה של החוק המתוכנן. ענבר תרבות הסבירה לחברי הוועדה כי התיקון המוצע הוא תקדימי ומעורר קשיים משמעותיים בתחום השוויון בין מתמודדים. לפי הצעת החוק, כל הכספים שתגייס מפלגה חדשה יופנו קודם כל לכיסוי חובות העבר של המפלגה הקודמת שבראשה עמד היו"ר, מה שימנע ממנו בפועל את היכולת לממן קמפיין בחירות או לנהל פעילות פוליטית שוטפת.
עמי ברקוביץ' חיזק את הדברים וציין כי מדובר בשינוי כללי המשחק בדיעבד. לשיטתו, כאשר נלקחו החובות במערכות הבחירות הקודמות, המנהיגים הפוליטיים פעלו לפי הדין שהיה קיים באותה עת, ולא ניתן כעת להטיל עליהם סנקציה כלכלית כבדה על סמך החלטות עבר. ברקוביץ' הדגיש כי למרות שאין בתיקון מניעה פורמלית מהתמודדות בבחירות, הרי שהמנגנון הכלכלי שלו מייצר חסם בלתי עביר שמונע גיוס מקורות מימון, ובכך פוגע בזכות היסוד להיבחר.
המתקפה הפוליטית: "שיטה של נוכלות"
מנגד, שרי הממשלה סירבו לקבל את הטיעונים המשפטיים והאשימו את נציגי המשרד בהתעלמות מאחריותם כלפי הקופה הציבורית. שר המשפטים יריב לוין, בצעד חריג, יצא נגד חוות הדעת של המשרד שבראשו הוא עומד. לוין תיאר את המצב הקיים כ"שיטה" שבה ראשי מפלגות מוציאים כספים ללא הכרה, מותירים אחריהם חובות עתק שנופלים על הציבור, ומתקדמים למפלגה הבאה ללא שום מתן דין וחשבון. לדבריו, מדובר בהתנהלות הפוגעת בדימוי של המערכת הציבורית כולה ומייצרת חוסר שוויון מובנה, שכן היא מאפשרת למתמודדים מסוימים להוציא הוצאות ללא קשר למימון המגיע להם על פי חוק.
הטונים עלו משמעותית כאשר שר התקשורת שלמה קרעי ושר הביטחון הלאומי איתמר בן גביר הצטרפו לדיון. קרעי לא חסך במילים ותקף את בנט באופן ישיר, תוך שהוא מכנה אותו "הנוכל הגדול בהיסטוריה של מדינת ישראל". קרעי טען כי הציבור הוא הנפגע האמיתי מהמצב הנוכחי, וכי מערכת המשפט נותנת גיבוי למי ש"גונב את הציבור" ופותח מפלגות תחת שמות חדשים כדי להתחמק מהתחייבויותיו. השר בן גביר הוסיף והאשים את הייעוץ המשפטי בפעולה מתוך "פוזיציה", וטען כי האזהרות על רטרואקטיביות מושמעות רק כאשר מדובר בחוקים שאינם נוחים למערכת המשפטית.
הוויכוח הגיע לשיאו כאשר עמי ברקוביץ' ביקש מהשרים להימנע מ"דמגוגיה" בטיעוניהם. האמירה הזו הציתה מחדש את זעמם של השרים, שראו בכך זלזול במעמדם ובתפקידם כנבחרי ציבור המבקשים לתקן עוול ממושך לשיטתם.
המלחמה על העובדות והמספרים
נפתלי בנט, שנגדו מכוון החוק לפי כל הערכות במערכת הפוליטית, בחר להגיב למתקפות בפרסום נתונים המשווים את חובות המפלגות השונות. בנט טען כי מפלגת הליכוד היא זו שנושאת בחוב הגדול ביותר לקופת המדינה, העומד על כ-56 מיליון שקלים, וכי חוב זה גדל באופן עקבי בשנים האחרונות. בכך ביקש בנט להציג את הדאגה של שרי הליכוד לכספי הציבור כצביעות פוליטית.
בנוגע לחובותיו האישיים לכאורה, הסביר בנט כי חובות "הבית היהודי" היו קיימים עוד לפני כניסתו לתפקיד בשנת 2012, וכי הוא ירש אותם כמנהיג חדש והוריש אותם לבאים אחריו, כחלק מהתנהלות רגילה של מפלגה חיה ומתפקדת. הוא ציין כי גם במקרה של מפלגת "ימינה", האחריות עברה לידי איילת שקד כאשר החליט לפרוש מהחיים הפוליטיים, וכי המפלגה המשיכה להתמודד במערכת הבחירות. בנט סיכם את דבריו בטענה כי מדובר בשלטון כושל המפחד להתמודד מולו בקלפי ובוחר להשתמש בחוקים פרסונליים ואנטי-דמוקרטיים כדי להבטיח את שרידותו.
תנאי החוק והכרעת היועמ"שית
הצעת החוק, שאושרה בוועדת השרים למרות התנגדותה הנחרצת של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, כוללת קריטריונים ספציפיים. היא תחול על ראשי מפלגות שכיהנו בתפקיד בשבע השנים שקדמו להקמת המסגרת החדשה, וזאת בתנאי שמבקר המדינה קבע כי ההתנהלות הכספית של המפלגה הקודמת לא הייתה תקינה. על פי דוח המבקר האחרון, "הבית היהודי" ו"ימינה" אכן צברו חובות מצטברים של כ-20 מיליון שקלים.
היועמ"שית הבהירה בחוות דעתה כי החוק מעורר "קושי ניכר" בשל שינוי כללי המשחק למפרע. היא הדגישה כי החוק פוגע בציפיות לגיטימיות של מתמודדים, שלא יכלו לדעת בעת היווצרות החובות כי אלו יהפכו למחסום פוליטי בעתיד. עמדה זו הופכת את החוק למטרה כמעט ודאית לעתירות לבג"ץ, במידה וישלים את הליך החקיקה בכנסת.
בנט עצמו כבר הצהיר כי להערכתו החוק אינו חוקתי וייפסל במהירות על ידי בית המשפט. המאבק הנוכחי הוא אפוא רק יריית הפתיחה במערכה משפטית ופוליטית שתלווה את המערכת עד לבחירות הבאות. השאלה האם מדובר בתיקון מוסרי לשמירה על כספי הציבור או בחיסול חשבונות פוליטי דרך ספר החוקים תעמוד בלב הדיון הציבורי בחודשים הקרובים, בעוד שתי המערכות – הפוליטית והמשפטית – ממשיכות להתבצר בעמדותיהן.
