השופטים עמית, סולברג וברק-ארז טוענים: השר מנצל לרעה את סמכותו בהחלטתו להסיט תקנים מבתי המשפט הביקורת החריפה חושפת קרע מעמיק בין הרשות השופטת למשרד המשפטים סביב הקצאת משאבים במערכת השופטים מציגים חזית אחידה ומגישים רשימת מועמדים עצמאית מטעמם לשיפוט בבתי המשפט המחוזיים
עימות חזיתי וחסר תקדים בצמרת המערכת המשפטית והפוליטית במדינת ישראל נחשף הבוקר. שופטי בית המשפט העליון המכהנים כחברים קבועים בוועדה לבחירת שופטים העבירו מסר חריף, נוקב ובלתי מתפשר לשר המשפטים יריב לוין. המכתב, אשר נחתם במשותף על ידי נשיא בית המשפט העליון בפועל השופט יצחק עמית, המשנה לנשיא השופט נעם סולברג ושופטת בית המשפט העליון דפנה ברק ארז, מציף אל פני השטח קרע מוסדי עמוק סביב סוגיית הקצאת המשאבים, איוש התקנים החסרים וסמכויות ניהול הוועדה לבחירת שופטים. הפנייה המשותפת של השלושה, המציגה חזית אחידה של הדרג השיפוטי הבכיר, מגיעה על רקע הודעתו של שר המשפטים מיום שישי האחרון בדבר כוונתו לכנס את הוועדה לבחירת שופטים בשביעי ביוני, צעד אשר לווה בהכרזה על שינויים מבניים משמעותיים בהקצאת כוח האדם השיפוטי במערכת.
במרכז הביקורת שמפנים שופטי בית המשפט העליון כלפי השר לוין עומדת התנגדותם הנחרצת לתוכניתו להסיט שלושים ושישה תקני שיפוט מכלל מערכת בתי המשפט לטובת תגבור מערכתי של בתי משפט לתעבורה, בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער. שופטי העליון טוענים במכתבם כי מהלך זה מנותק לחלוטין מצרכי המערכת האמיתיים ומן המציאות העובדתית בשטח. לטענת השופטים, המספרים שהציג השר לוין במסגרת תוכניתו אינם נשענים על עבודת מטה סדורה, חסרים בסיס מקצועי מוצק ומתעלמים באופן בוטה ממצוקת כוח האדם הקריטית השוררת כיום בבתי המשפט המחוזיים ברחבי הארץ. השופטים מבהירים כי הנהלת בתי המשפט מקיימת מעקב רציף ומחקרי עומק שוטפים שמטרתם למפות את העומסים ולייעל את הקצאת התקנים בהתאם לצרכים האובייקטיביים של כל ערכאה וערכאה. לאור נתונים מקצועיים אלו, השופטים מציינים כי הסטת התקנים המוצעת על ידי שר המשפטים מעוררת תהיות קשות ודומה כי היא נובעת ממה שהם בוחרים להגדיר כשיקולים זרים, ולא מראייה מערכתית כוללת של צרכי הציבור.
נדבך נוסף בביקורת החריפה המשתקפת מן המכתב נוגע להתנהלותו האישית של שר המשפטים מול גורמים שונים במערכת. השופטים מציינים כי שר המשפטים קיים פגישות עבודה עם נשיאי בתי משפט השלום ברחבי הארץ, פגישות אשר התקיימו שלא בנוכחותו של נשיא בית המשפט העליון וללא השתתפותו של מנהל בתי המשפט. השלושה רואים בהתנהלות זו סטייה חמורה מכללי המנהל התקין ופגיעה במסורת ובנוהג המקובל, נוהג המחייב תיאום מלא מול צמרת הרשות השופטת בכל הנוגע לממשקים שבין הרשות המבצעת לדרג השיפוטי הניהולי.
אל המכתב ששיגרו השופטים לשר לוין צורף נספח סטטיסטי מפורט המציג את מפת החוסרים הארצית העדכנית, מפה המשקפת תמונה של מערכת משפטית הכורעת תחת נטל כבד של תיקים. מן הנתונים הרשמיים עולה כי קיימים כיום שישים ושבעה תקנים פנויים במערכת בתי המשפט, תקנים אשר ממתינים לאיוש דחוף עוד במהלך שנת העבודה הנוכחית. הפירוט הסטטיסטי חושף מחסור רחב היקף בערכאות השונות. בבית המשפט העליון עצמו חסרים ארבעה תקנים. במקביל, השופטים מציינים באופן מפורש את המחסור האקוטי בבתי המשפט המחוזיים בחיפה ובבאר שבע. על פי הנתונים שהוצגו, בבית המשפט המחוזי בחיפה חסרים כיום שישה שופטים, ואילו בבית המשפט המחוזי בבאר שבע עומד המחסור על שבעה שופטים נוספים. כמו כן, בבתי משפט השלום במחוז מרכז חסרים שבעה תקני שיפוט. המצוקה אינה מסתכמת בתקנים הפנויים הקיימים בלבד. השופטים מבהירים כי מעבר לשישים ושבעה התקנים החסרים, המערכת זקוקה באופן מיידי לפחות לשמונה עשר תקנים חדשים אשר כבר אושרו מבחינה תקציבית ומנהלית, אך טרם אוישו בפועל.
השופטים טורחים לפרט במדויק את הצרכים הייחודיים של מחוזות ספציפיים, צרכים הנובעים משינויים בחקיקה, מנסיבות כלכליות או ממציאות ביטחונית משתנה. מובהר כי בית המשפט המחוזי בירושלים זקוק בדחיפות לתקן שיפוט נוסף בשל הגידול העצום בהיקף התביעות האזרחיות המוגשות מכוח חוק פיצויי קורבנות טרור. מדובר בתיקים מורכבים במיוחד הדורשים זמן שיפוטי רב ומשאבים ניכרים. בנוסף, בית המשפט המחוזי בתל אביב, המהווה את המרכז הכלכלי והעסקי של מדינת ישראל, זקוק להקצאת שופט נוסף שתחום התמחותו הוא דיני מיסים. הדרישה נובעת מריבוי התדיינויות משפטיות שבהן מונחים על הכף סכומי עתק בשווי כולל של מיליארדי שקלים הממתינים לבירור משפטי והכרעה. יתרה מזאת, השלושה מדגישים כי לכלל בתי המשפט המחוזיים בארץ נדרשים תקנים נוספים בשל שורה ארוכה של גורמים מערכתיים. בין הגורמים המרכזיים ניתן למנות את הגידול המסיבי במספר המעצרים המינהליים המובאים לביקורת שיפוטית בהתאם להוראות החוק, התגברות מאמצי האכיפה של רשויות החוק נגד תופעות הפשיעה החמורה ברחבי הארץ, וכניסתה לתוקף של חקיקה חדשה המחייבת היערכות מחודשת של כלל המערכת המשפטית.
מעל לכל האתגרים הללו מרחף צלה הכבד של מלחמת שאגת הארי. שופטי בית המשפט העליון מזהירים במכתבם כי השלכות המלחמה והמצב הביטחוני הממושך נותנות את אותותיהן הברורים במסדרונות בתי המשפט. תיקים משפטיים רבים מאוד אשר נדחו, הוקפאו או עוכבו בשל הכרזת מצב החירום בחודשי המלחמה הראשונים, צפויים לחזור במרוכז לשולחן הדיונים בתקופה הקרובה. חזרה מסיבית זו של עשרות אלפי תיקים צפויה להכביד באופן דרמטי על מערכת משפטית שכבר כיום פועלת בקצה גבול היכולת שלה. את תמונת המצב המורכבת הזו בוחרים השופטים לנסח באמירה נוקבת וחד משמעית כאשר הם כותבים במפורש כי המצב קשה מנשוא.
פרק נרחב בפנייתם של שופטי בית המשפט העליון מוקדש לביקורת חוקתית ומשפטית חריפה ביותר על אופן התנהלותו של השר לוין בתוך הוועדה לבחירת שופטים עצמה, תוך העלאת האשמות בדבר שימוש לרעה בסמכות. על פי הנטען במכתב, החוק הקיים בישראל מגדיר באופן ברור ומדויק את מאזן הכוחות ושיטת ההצבעה בתוך הוועדה. החוק מעניק לשר המשפטים קול אחד בלבד במהלך ההצבעות, שווה ערך לקולו של כל חבר ועדה אחר. בנוסף, מובהר כי מינויים לערכאות הדיוניות, קרי בתי משפט השלום ובתי המשפט המחוזיים, מחייבים על פי דין רוב רגיל בלבד מקרב חברי הוועדה, ואינם דורשים רוב מיוחס כלשהו. למרות זאת, השופטים מאשימים כי השר לוין ניצל לרעה את הסמכות המוקנית לו לכנס את הוועדה ולקבוע את סדר יומה, וזאת במטרה להטיל וטו מעשי על מועמדים לשיפוט. לטענתם, שר המשפטים עוטה את התנהלותו זו תחת הכותרת המהותית של דרישה להסכמה רחבה, אך בפועל מדובר בהטלת וטו שאינו מעוגן בחוק. על רקע זה דורשים השלושה במכתבם כי מכאן ואילך רשימת המועמדים שתועלה לדיון וכן הליך ההצבעה בתוך הוועדה ייעשו אך ורק על פי המתווה הקבוע בחוק.
בתגובה למשבר האמון מול שר המשפטים, החליטו שלושת שופטי בית המשפט העליון לעשות מעשה ולהציג חזית עצמאית אקטיבית. הם הודיעו לשר לוין באופן רשמי כי הגישו רשימת מועמדים מטעמם לאיוש התקנים החסרים בבתי המשפט המחוזיים. רשימה זו, כך מובהר, גובשה על בסיס שלושה קריטריונים מקצועיים ברורים. הקריטריון הראשון הוא דרישה לוותק שיפוטי של עשר שנים לפחות. הקריטריון השני הוא קבלת החלטה חיובית מפורשת מאת ועדת השניים הבוחנת את המועמדים, והקריטריון השלישי מתייחס לדרישה כי המינוי יתבצע מתוך שורות המחוז עצמו. הרשימה שהגישו השופטים כוללת שופטים המכהנים כיום בפועל במעמד של שופטים או רשמים, וכן את כלל נשיאי בתי משפט השלום. השופטים הבהירו כי השר מוזמן להוסיף לרשימה מועמדים מטעמו.
לצד רשימת המועמדים, כולל המכתב דרישה מפורשת בעלת אופי של אולטימטום. השופטים דורשים כי בתוך פרק זמן של ארבעים וחמישה ימים יכונסו לא פחות מחמש ישיבות של הוועדה בפרק זמן מרוכז של שבועיים. ישיבות אלו יוקדשו אך ורק לנושא בחירת השופטים, וההצבעה בהן תתנהל ברוב קולות רגיל. השופטים אף פירטו סדר ישיבות מוצע. הראשונה תוקדש לבתי המשפט המחוזיים בחיפה ובאר שבע ולבית הדין הארצי לעבודה. השנייה לבתי משפט השלום במחוזות חיפה והדרום. השלישית לאיוש תקנים במחוזיים של מחוזות מרכז, תל אביב, נצרת וירושלים. הרביעית תעסוק בבתי משפט השלום במחוזות מרכז וצפון, והחמישית תוקדש לבתי משפט השלום במחוזות תל אביב וירושלים.
מכתב השופטים נשלח כתגובה ישירה למכתבו של לוין מיום שישי האחרון, בו הודיע על החלטתו להסיט את התקנים ולכנס את הוועדה לאחר קיפאון ממושך. לוין הכריז באותו מסמך כי בכוונתו להביא להצבעה מהלך לקידום נשיאי בתי משפט השלום למרות היעדר הסכמה רחבה, בניגוד לעיקרון שהוא עצמו קידם. במקביל, שר המשפטים הבהיר כי לא יקדם מינויים לבית המשפט העליון כל עוד לא יוסר מה שהוא מגדיר כוטו פוליטי על מועמדים מטעמו. החלטות אלו מצד שר המשפטים הובילו כאמור לגיבוש המסמך החריף מצידה של צמרת הרשות השופטת ולהחרפת העימות בין הרשויות.
